תפריט נגישות

סרן אריה ישראלית ז"ל

אריה ישראלית
בן 23 בנפלו
בן שושנה ונחמיה
נולד בפתח תקוה
בכ"ז באדר תרפ"ה, 23/3/1925
שרת בפלמ"ח
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"ג באלול תש"ח, 27/9/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: צאלים
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: גבעתיים - נחלת יצחק

קורות חיים

בן שושנה לבית יהלום (נכדת הרב אריה-לייב פרומקין, חלוץ חידוש היישוב בפתח תקווה בתקופת ה"מקלט" מפני המלריה במושב יהוד) ונחמיה, נולד ביום כ"ז באדר תרפ"ה (23.3.1925) בפתח תקווה. הוא התגבר על מחלות-ילדות ובגן-הילדים כבר נתגלו בו כושר השפעה והנהגה, הומור וחן טבעי. בהיותו בן חמש וחצי הצליח להתקבל לכיתה המקבילה א' של הילדים הגדולים יותר והתחרה עמהם בהתקדמות בלימודים. הוא הירבה לקרוא ספרים ובגיל 10-9 היה עוזר בהתנדבות לספרן בספרייה הציבורית.

גדולה היתה בקיאותו בתולדות היישוב ופעיליו ובביקור עם כיתתו בתערוכת יובל 30 שנה ל"הסתדרות" בפתח תקווה גילה כי נשמט שמו של אחד מחללי המקום מלפני עשרות

שנים, והמשגה תוקן בהתאם להערתו. בבקיאותו הגדולה בספרי האגדה

ידע בשנות לימודיו בגימנסיה "אחד-העם" לצטט על כל פסוק שבמקרא את האגדה המתייחסת אליו.

בשנות לימודיו היה מדריך ב"המכבי הצעיר" ומ"מ בגדנ"ע ובחי"ש. אריה רכש לו ספרייה עשירה בענייני הדרכה ומפות רבות, הירבה לטייל עם חניכיו לשם הכרת הארץ ודרש דייקנות רבה מעצמו ומהם. אף אחרי צאתו מפתח תקווה היה דואג את דאגות הסניף של "המכבי הצעיר" שהשאיר אחריו, ובמכתביו ליעקב אחיו הצעיר, שנשאר מדריך במקומו, היה שולח עצות והוראות לשכלול ההדרכה ולשיפורה. משסיים את הגימנסיה בהצטיינות בשנת 1942 ועבר בחינת-בגרות ממשלתית, ניהל מחנה-עבודה של תנועתו בשרונה שבגליל התחתון.

יצא לשנת-שירות בגרעין קבוצת "הסוללים" של תנועתו בנווה איתן שבעמק בית שאן, הקדיש את ימי-הפנאי להדרכה בסניפים, ובסוף השנה ניהל שוב מחנה-עבודה בגת. מטעמי בריאות לא התגייס לצבא במלחמת-העולם השנייה והתמסר לשרת את המולדת בדרכים אחרות. בשנת 1944 התקבל למחלקה להנדסת-בניין בטכניון העברי בחיפה, ריכז את הפעולות בסניף "המכבי הצעיר" בעיר ועלה לדרגת מ"מ בגדנ"ע. בשעות-הפנאי עסק בהוראה פרטית ואף בחודשי פגרת-הקיץ היה עסוק בהוראה ובעבודות אחרות. הוא התעניין במיוחד בבעיות אספקת מים וסידורי השקיה.

משסיים בשנת 1947 את לימודיו בטכניון ודיפלומה עוד לא ניתנה לו, התקבל על סמך רושם אישי טוב לעבודה במחלקת המים של הנהלת הסוכנות כמהנדס-מים.

משהחלה מלחמת-העצמאות הושאר בעבודתו, שהיתה חיונית גם להבטחת כושר העמידה של נקודות מרוחקות, והיה נוסע אליהן על אף הסכנות בדרכים (השיירה שנסע בה למנרה בעניין בריכת המים, הותקפה בדרך; שניים נהרגו ותשעה נפצעו קשה, והוא יצא בכמה

שריטות עמוקות בגופו). בקשת חברת "מקורות" להעבירו לשירותה לשם פיקוח על קו הנגב, נדחתה תחילה על-ידי המחלקה, שסירבה לוותר על עבודתו.

לאחר שאחיו יעקב נפל בקרב על הקסטל, הפציר במחלקה לשחררו כדי שיוכל להתגייס, ולבסוף נשלח בתפקיד קצין-מים גדודי לפקח על הקו בנגב. את התפקיד מילא במשנה מרץ ורבות היו תכניותיו

ודרישותיו בקשר לאספקת מים לנקודות מנותקות, ואף הציע להקים אחת-עשרה נקודות חדשות במקומות שציין, לשם הבטחת קו המים והדרכים הראשיות.

בדרכו לתיקון קו המים שפוצץ על-ידי המצרים נהרג בעלות מכוניתו על מוקש בין צאלים לתקומה ביום כ"ג באלול תש"ח (27.9.1948). נקבר בצאלים. הוענקה לו דרגת סרן לפי פקודת מטכ"ל.

את הדיפלומה שלו, תעודת-הסמיכות למהנדס מדופלם, קיבלו הוריו בטקס שנערך בטכניון במרס 1949.

ביום ט"ו באייר תש"י (2.5.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה