גונדר אליהו טמלר סנד ז"ל

קורות חיים

אליהו היה ממתכנני כיבוש יפו ומראשי המפקדים בקרב. ביום החמישי לקרבות, פגע בו פגז בריטי והרגו.

בנפלו שיכל הארגון הצבאי הלאומי לוחם, שמעטים היו כמותו, טיפוס אידיאלי של מפקד, ששימש מופת בכל הליכותיו, אדם ישר, הלוחם ללא רתיעה לצדק, איש חריף שכל, אשר מחשבתו, מרצו, אונו וכל אשר לו היו קודש לרעיון חרות ישראל וריבונותו במדינתו השלמה.

בזאסטאוונה אשר ברומניה נולד אליהו לאביו ד"ר אברהם טמלר, שהיה עסקן ציוני פעיל ועורך דין ידוע.

בשנת 1939 עלה אליהו ארצה באניית המעפילים והוחזק כשנה במחנה מזרע. עם חידוש המרד, שימש כמפקד הח"ק בערים אחדות. הוא עבר ממקום למקום, אירגן את הח"ק, גיבשו והכינו לתפקידו.

בשנת 1945 קיבל את הפיקוד על ח"ק ת"א, ואף נתמנה כחבר מחלקת התכנון. יומם ולילה עסק בעיקובים ובהכנת פעולות, ואף יצא בראש אנשיו לבצען. בין היתר פיקד על פעולת הפיצוץ של בניין הסי.אי.די. ביפו, ועל החדירות הנועזות והחרמת הנשק ממחנות צריפין וכרכור. גם בהתקפה הנועזת על רכבת הנשק, סמוך לפרדס-חנה, פיקד על יחידת הקרב. כל זאת, ופעולות רבות אחרות, ביצע מתוך שלווה נפשית ואומץ לב נדירים.

בשנת 1946 נאסר בחוף בת-ים כשחש לעזרת 31 חיילי אצ"ל שנאסרו באותו יום. כשהובא לדין, דחה את הצעת נשיא בית הדין הצבאי להתקשר עם עורך דין. בתשובה להצעה זו, אמר: "הצגה זו איננה מעניינת אותי, אין לי צורך בעורך דין". בהצהרתו בבית הדין תבע יחס הניתן לשבויי מלחמה. הוא נידון לשבע שנות מאסר תחת השם אליהו סנד.

במשך השנתיים שהיה אסור בכלא ירושלים, נעשו נסיונות שונים לאפשר את בריחתו, ופעם אף הצליח להגיע, מחופש במדי שוטר, עד לשער החיצוני אולם שם נעצר והוסגר על-ידי שוטר יהודי.

ביום י' באדר תש"ח (20.2.48) נשאו מאמציו פרי, ויחד עם עוד 11 אנשי אצ"ל ולח"י ברח במנהרה מן הכלא. מיד חזר לפעילות, לשמחת לבם של אנשי הח"ק, אשר ציפו למפקדם בקוצר רוח. עד ליום מותו עסק בתכנון עשרות פעולות קרב ועמד בראשן.