קורות חיים
משה בן ריבה ואברהם, נולד ביום כ' באלול תשי"ד (18.9.1954) באורדיה שברומניה. עלה ארצה עם משפחתו בפברואר 1962. סיים את לימודיו היסודיים בביה"ס ע"ש קרול, המשיך בתיכון ע"ש "אחד-העם" ולאחר מכן בביה"ס למסחר "אבוקה" ברמת-גן. בצעירותו היה ב"הפועל" פתח-תקוה ועסק בענף האתלטיקה.
משה התגייס לצה"ל ביום 12 לנובמבר 1972 והתנדב ליחידת הצנחנים. לאחר הטירונות השתלם בקורס צניחה, והמשיך לשרת במסלול הקבוע של הצנחנים בתפקיד רובאי. ביחידתו נחשב לחייל טוב וחבר טוב. במסעות ובאימונים היה מוכן תמיד לעזור לכל חבר, וכשקיבל חבילת שי מהבית נהג לחלק את תוכנה בין חבריו.
תמיד דאג לחבריו ונהג לסייע להם בעצה טובה ובמעשה. בהגיעו ליחידה לא היה כושרו הגופני טוב ביותר, ובתחילת דרכו התקשה במסעות המפרכים ובאימוני הכושר. אולם בזכות כוח רצונו והתמדתו הצליח לשפר את כושרו בהדרגה, ממסע למסע ומאימון לאימון, וברבות הימים נהיה אחד החיילים המצטיינים בפלוגה מבחינת יכולת הביצוע והדבקות במטרה. תמיד עשה כמיטב יכולתו והקפיד על הפרטים הקטנים ביותר.
הוא תרם גם לחיי הפלוגה מחוץ למסגרת האימונים, בעיקר בעידוד חבריו וביצירת הווי חברתי. תמיד דאג לשיפור מצב הרוח בקרב חבריו החיילים. הוא ארגון שירה בציבור, אפילו כשחבריו היו יגעים ואדישים השתדל לבדרם ולהפיג את המתיחות בחיי היומיום, ובעיקר בערבי הווי ובמסיבות.
משה אהב מאוד לצלם. במשך כל תקופת שירותו בצבא הייתה עמו מצלמה והוא הרבה לצלם במסעות ובאימונים. במלחמת יום הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות נגד המצרים בחזית סיני. בקרב שניטש ב"חווה הסינית" ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973), נפגע משה בכתפו ונחבש בעמדה. הוא המשיך להילחם, אולם כעבור זמן קצר נפגע בהתפוצצות פגז מרגמה ונהרג.
הובא למנוחת עולמים בקרית שאול.
השאיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר נפלו הועלה לדרגת רב טוראי.
בן 19 בנפלו.
בחוברת שהוצאה לאור לזכר חללי פלוגתו של משה כתב אחד מחבריו: "...אתה נזכר באותו בחור עליז, שתפש מקום מרכזי בכל אירוע כזה או אחר בפלוגה, בבדיחותיו ובעיקר בחיקויו הרבים. אתה נזכר איך ישבנו במעגל סביב, כאשר ערך "חיקויים כבקשתך" ומשה הרים את מורל המחלקה גבוה גבוה. לא נשכח את דמותו של משה ברגע של כעס על אחד המפקדים, מרביץ חיקוי ומיד פורץ בצחוק, ושוכח הכל".