תפריט נגישות

סמ"ר עמרי-יעקב עצמון ז"ל

עמרי-יעקב עצמון
בן 20 בנפלו
בן רבקה ורפאל
נולד בגשר הזיו
בי' באייר תשי"ג, 25/4/1953
התגורר במגשימים
התגייס ב-מאי 1971
שרת בחטיבת גבעתי
יחידה: סיירת שקד
נפל בקרב
בכ' בתשרי תשל"ד, 16/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: האגם המר הקטן
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול

קורות חיים

עמרי בן רבקה ורפאל, נולד ביום י' באייר תשי"ג (25.4.1953) בקבוץ גשר זיו. הוא סיים שש שנות לימוד בבית-הספר היסודי במגשימים, ואחר-כך המשיך וסיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "פיק"א" בפתח-תקוה. לאחר-מכן החליט ללמוד מקצוע והלך לבית-הספר "מוסינזון" במגדיאל, ושם למד מכונאות רכב במסגרת תלת-שנתית, נוסף למקצועות הרגילים. לאחר שסיים את לימודיו, ונותרה לו כשנה עד למועד גיוסו לצה"ל, החליט לצאת לעבוד. הוא עבד במפעל "נילי" בקרית אריה כמסגר כללי ורכש את יסודות המקצוע הזה.

עמרי גוייס לצה"ל בתחילת מאי 1971 והתנדב לסיירת. לאחר סיום הטירונות השלים קורס סיור וקורס צניחה, ער השתלמות והוסמך כמש"ק מרגמות וקורס מ"כים חי"ר. בקרב חבריו ומפקדיו נודע עמרי כחייל טוב, אמיץ ואחראי. כל תפקיד שהוטל עליו, מילא בשלמות וללא דופי. מפקדיו ידעו כי אפשר לסמוך עליו והעריכו אותו מאוד בזכות תכונותיו והישגיו, ואילו חבריו לפלוגה אהבו אותו ובקשו את חברתו. הוא היה חביב ומקובל עליהם בזכות יושרו ונכונותו לעזור לזולת, ובזכות היותו חר טוב וידיד אמת. תפקידו האחרון היה רב-סמל פלוגתי. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נשלחה יחידתו ללחום בחזית סיני. היחידה השתתפה בקרבות הבלימה הקשים נגד המצרים, ואחר-כך בכיבוש איזורים שונים, שהחזיקו כוות האויב. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973) בשעת ניסיון לכבוש מאחז מצרי בציר "לכסיקון", באזור "לקקן", נפגע הזחל"ם שמתוכו נלחם עמרי והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. השאיר אחריו הורים ושלושה אחים, לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סמל-ראשון.

בן 20 בנפלו.

במכתב תנחומים לשמפחה השכולה כתב מפקדו: "עמרי נפל במלחמת עם ישראל על קיומו, ומותו הוא מס הדמים שנאלצו לשלם למען חירותנו. עמרי, היעיל והנמרץ, אשר זכה להערכת חבריו, ציווה במותו את החיים לרבים אחרים. תמיד היה זה עמרי שמילא את תפקיד המעודד והמנחם את חבריו. לא בכדי היה בזחל"ם המ"פ, שנע ראשון בפריצה לטיהור היעד ובכך אפשר לכל האחרים לעבור ולהגיע אל היעד. כשנקפד פתיל חייו על-ידי פגיעה ישרה ברכבו, נפל אחד מלוחמיה המעולים של היחידה. הרגש מסרב להאמין שעמרי אכן לא עמנו. לחבריו ליחידה עדיין נדמה כאילו בינינו הוא, מעודד, מחייך, ומארגן. הלא רק אתמול היה עמנו ודומה שעתיד הוא לחזור; אך ההיגיון השקול והקר יודע כי עמרי לא ישוב".

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה