קורות חיים
ישראל "איריק" בסטר בן הדסה וחיים-יהושע. נולד ביום ט"ו בשבט תש"א (14.2.1941) בעפולה. עבר עם הוריו לקבוץ נוה איתן כשהיה בן ארבע שנים. שם למד ישראל בבית-הספר היסודי ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון בבית-ברל, שבצופית. ישראל, היה בעל דרך-מחשבה עצמאית ומקורית והצטיין בכושרו לנתח בעיות ולפתור אותן. הוא בחר את דרכו על-פי השקפותיו ודעותיו, שעליהן סרב להתפשר, מתוך דבקות בעמדותיו, מעולם לא נהג לפי מוסכמות, אם אלה לא עלו בקנה אחד עם רעיונותיו. הוא היה ידוע ביושרו ובגילוי לבו ולא חסך ביקורת משום אדם, שלדעתו היה ראוי לה. אהבתו הגדולה לתעופה התגלתה בהיותו נער. הוא הצטרף לקורס לטיסנאות בבית-ספרו והיה הרוח החיה בו. אחרי-כן השתתף בקורסים לדאייה, במסגרת גדנ"ע-אויר.
ישראל גוייס לצה"ל בתחילת פברואר 1959. עוד לפני גיוסו עבר מיוזמתו ניתוח בבית-החולים בעפולה, כדי להסיר פגם שהיה עלול למנוע את קבלתו לקורס-טיס. הוא סיים בהצלחה את קורס הטיס ובחר לשרת כאיש צבא-הקבע, בחיל האוייר. כיוון שכך, עזב את קיבוצו ורצה להקים ביתו בנווה-רום, ושם לגור עם אשתו ובניו.
ישראל בחר בשירות בצה"ל מתוך תחושת ייעוד והכרה עמוקה, כי חיל-אוויר חזק הוא ערובה לביטחון המדינה. הוא השתתף בפעילות המבצעית של חיל-האוויר במלחמת ששת-הימים ובמלחמת ההתשה, ומילא תפקידים של קצין-מודיעין בטייסת והוכשר כטייס ניסוי. תוך כדי שירות בצה"ל עמד בהצלחה בבחינות הבגרות, סיים את לימודיו בפקולטה להנדסת-מכונות בטכניון והוסמך כמהנדס מכונות. לאחר שהוסמך כמהנדס, עסק בתחום הפיתוח. במהלך שירותו הועלה לדרגת רב-סרן. במלחמת יום הכיפורים לחמה הטייסת שלו ברמת-הגולן ובעיקר באזור החרמון.
ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973), יצא לתקוף סוללת תותחים של הסורים ב"מובלעת" שבצפון רמת-הגולן. בפעולה זו נפגע מטוסו והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית העלמין בנוה-איתן. השאיר אחריו אישה, שלושה בנים, אם, שני אחים ושלוש אחיות.
המועצה המקומית בקעת בית-שאן הוציאה לאור חוברת לזכרו ולזכר בני המקום, שנפלו במלחמת יום-הכיפורים ובה כלולים דברים על דמותו.