קורות חיים
יצחק (איציק) בן אבלין ומשה, נולד בפרדס כץ ביום א' באב תשכ"ג (22.7.1963). למד בביה"ס היסודי "מקור-חיים" בבני- ברק. בשנת 1973, כשמלאו ליצחק 10 שנים עקרה משפחתו לפתח-תקווה, ויצחק המשיך לימודיו בביה"ס גורדון, ובתיכון מקצועי "עמל ב'" במגמת האלקטרוניקה. בשנות לימודיו בתיכון אהב יצחק את הנהיגה באופנוע, ואמנם היה ברשותו אופנוע שאיתו בילה והסתכן. בתום לימודיו ולפני גיוסו לצבא, הוא שהה עם עוד שניים מחבריו תקופת-מה בסיני.
בנובמבר 1981 התגייס יצחק לצה"ל. הוא רצה לשרת אך ורק ביחידה קרבית, אך עקב מחלה שאירעה בילדותו ושנתגלתה בגבו, לא נמצא כשיר לצניחה. עקב כך החליט יצחק להתגייס להנדסה קרבית. הוא עבר אימוני טירונות ונשלח לקורס מ"כים, אך לפני שהתחיל הקורס פרצה מלחמת שלום הגליל. יצחק לחם עם יחידתו בגזרה המזרחית, במטרה לפלס דרך לכוח שהתקדם מאחור.
ביום י"ט בסיוון תשמ"ב (10.6.1982) נסע יצחק עם שישה חיילים בנגמ"ש ליד הכפר עין-זחלתא בדרום לבנון לפרוץ דרך. טיל שנורה ממסוק תקיפה סורי פגע בנגמ"ש. יצחק, שעדיין לא מלאו 19 שנים, וכל חבריו שבנגמ"ש, נהרגו.
לאחר מותו הגיעה להוריו גלויה, שיצחק כתב כרבע שעה לפני מותו, אך התאריך שצוין עליה היה של היום שלאחר נפלו.
יצחק הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית שבבית העלמין בפתח- תקווה. יצחק השאיר אחריו הורים ואח.
בן 18 בנפלו.
שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "יצחק היה חייל ממושמע, אחראי, מסור, שאף תמיד להתקדם ולהצליח. תפקד במחלקה כרץ-קשר. הוא התכוון להמשיך במסגרת צבא הקבע.