רב"ט איתן מוקמל ז"ל

קורות חיים

איתן, בן אבלין ואברהם, נולד ביום י"ב בטבת תשט"ו (6.1.1955) בפתח-תקוה. הוא למד בבית-הספר היסודי "יד לבנים" ובבית-הספר התיכון "עמל ב'", שניהם בפתח-תקוה, אם כי המשפחה עברה להתגורר בכפר גנים. איתן היה חבר בתנועת "הנוער העובד", במועדון הקליעה המקומי ובגדנ"ע-אוויר. אהבתו לכל הקשור בטיס התפתחה מגיל צעיר ושעות ארוכות היה עוסק בבניית דגמי מטוסים ובהפעלת דאונים עשויים עץ לבוד. איתן, או מוקי, כפי שקראו לו בני-המשפחה, היה נער עניו ונחבא אל הכלים. היה לו קומץ ידידים שבחר בקפידה, ובדרך כלל אהב לבלות בחברת בני משפחתו. עוד בהיותו נער החל לעבוד בתעשייה האוירית בלוד. חלק מכספו חסך לקראת העתיד, ואת הנותר הוציא על קניית אביזרים לבית. הוא אהב מאוד להפתיע את אמו בחידוש הבית ובשיפוצו.

איתן גויס לצה"ל בשלהי אפריל 1973 והוצב לחיל התותחנים. משסיים את עבודתו בתעשייה האוירית, צויד במכתב-המלצה ללשכת הגיוס, שהצבתו לחיל האוויר היא חיונית, מאחר שאפשר להפיק ממנו תועלת רבה. אך החלטת קצין המיון בבסיס הקליטה הייתה אחרת, ולכן הוצב לחיל התותחנים. בזמן שירותו הקצר ביחידה היה איתן חביב גם על מפקדיו וגם על חבריו. הוא הצליח לעורר רושם טוב על מפקדיו, והם יעדו לו קורסים שיתאימו לכישוריו, אך הוא לא הספיק להשתתף בהם. במלחמת יום הכיפורים שירת כתותחן שדה בגזרה הצפונית של תעלת סואץ בסיני.

ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), נפגע איתן ונפל בהיתקלות עם יחידת קומנדו מצרית. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפתח-תקוה.

השאיר אחריו אב, אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "איתן היה אהוד על חבריו ביחידה, ונפל באומץ לב ובגבורה בעת הובלת תחמושת".

המשפחה הקימה לזכרו חדר-טבע בבית-הספר "יד לבנים" בפתח-תקוה. חדר זה נועד ללימוד טבע בתנאים נוחים ומשוכללים, ובפינתו מונחת מצבה לזכרו של איתן, המתארת את נפילתו - מעשה ידיו של דודו; חבריו הנציחו את זכרו במגן עשוי עץ זית.