צבי ספקטור ז"ל

קורות חיים

בן רבקה ודוד. נולד בה' בסיוון תרע"ו (6.6.1916) בירושלים. לאחר סיום לימודיו בבית-הספר היסודי לבנים בירושלים המשיך וסיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה העברית. התקבל ולמד שנה אחת באוניברסיטה בירושלים ולאחר מכן נסע לאנגליה כדי להמשיך לימודיו באוניברסיטה, אך מחוסר אמצעים כספיים חזר לאחר שנתיים וחצי ארצה.

בצעירותו היה ממייסדי "קהילת הצופים" בירושלים ועמד בראשה שנים אחדות. כבר אז גילה סגולות של מנהיג ומפקד בעל עוז-רוח ועשוי ללא חת. הוא ניהל קורסים למדריכים, מחנות צופים וטיולי-נוער רבים והיה בין ראשוני הסיירים שהקיפו ברגל את ים המלח ועבר-הירדן.

במרוצת הזמן שיקע את עצמו בפעילות הבטחונית ובה התגלה במלוא גדולתו כחייל וכמפקד. במסגרת ה"נודדת", שהיה בין מייסדיה, השתתף בפעולות נגד הכנופיות הערביות בסביבות ירושלים, היה פעיל בהעלאת מעפילים כמפקד אניות ותקופת-מה שימש כמפקד ה"הגנה" בגוש דן.

כתב עליו יצחק שדה מפקד ה"נודדת" : "ראיתיו סוחב על גבו חבר פצוע. סחב אותו על פני סלעים בסביבה הררית מרחק קילומטרים אחדים. מנין לו הכוח...".

צבי היה איש התשוקות העזות אבל הן לא שלטו בו. איש לא חינך אותו - הוא חינך את עצמו - הוא לימד את עצמו להיות קודם כל איש חובה איש שירות איש השורה. צבי אהב הרפתקאות אבל לא רדף אחריהן. לא היה לו צורך בכך. ההרפתקאות רדפו אחריו. הוא היה מפקד בכל ישותו. לא היה זקוק למינוי.

צבי היה מראשוני המוסמכים לטיס על-ידי בית-הספר לטיס "אווירון" ובין שאר תפקידיו ב"הגנה" גם תרגם וערך את ספרי ההדרכה בהוצאת "לנוטר".

ביום כ"א באייר תש"א (18.5.1941) הפליגה סירת המנוע "ארי הים" ובה עשרים ושלושה מפקדים חברי ה"הגנה" שיצאו לחבל בבתי הזיקוק בטריפולי שבלבנון במסגרת סיוע הישוב העברי למלחמת בעלות הברית בנאצים ובבעלי בריתם. צבי מונה למפקד הפעולה. הם לא הגיעו ליעדם ולא ביצעו את המשימה אך, גם לא שבו אל חוף מבטחים וגורלם לא נודע. הניח אשה, בן, הורים ושלושה אחים. אחיו ישעיהו, נפל במלחמת השיחרור בהגנה על קו המים בנגב.

שמו הונצח בספר "מגן בסתר".

בספדו לו כתב יצחק שדה: "בימים הקשים העוברים עלינו, חסר לנו ביותר הצבי הזה, הארי שבחבורה, המפקד."