קורות חיים
בן יחיד להוריו יוסף-חיים ורבקה. נולד בחמניץ שבסקסוניה, גרמניה. שם התחנך בגן הילדים של האגודה הציונית המקומית. בסוף 1932 עלו הוריו לארץ ישראל ושכרו דירה ברמת-השרון. הילד התערה מיד בסביבה החדשה וכעבור ארבעה חדשים דיבר עברית כיליד הארץ. למד בבתי-ספר במקומות מגורי הוריו: ברמת-השרון, בפתח-תקווה ולבסוף בכפר-סירקין. הצטיין בלימודיו ובהתנהגותו ובהמלצת מוריו הוכנס לגימנסיה "אחד-העם" בפתח-תקוה. המצב החומרי הדחוק אילץ אותו לעבוד בשעות אחרי הצהרים ואת שיעוריו הכין בשעות הערב ובכל זאת היה בין התלמידים המצטיינים. בו בזמן היה פעיל בסניף "הנוער העובד" בכפר-סירקין ובגדנ"ע. כשהופסקו הפעולות בסניפו המשיך בסניף פתח-תקווה. בגדנ"ע שירת בתפקיד מ"כ ובמסירותו לתפקידו שימש מופת לחניכיו. בשנות מלחמת העולם התיידד עם חיילי בעלות הברית, שחנו ליד כפר-סירקין, ואף עם הכושים האפריקניים שבהם, למד לדבר עימהם בלשונם ונתחבב על הכל, ותוך כדי כך השתדל ללמוד מהם סדרי צבא, לשם שימוש בגדנ"ע וב"הגנה". בלמדו במחלקה השביעית נדרשו התלמידים להקדים את הבחינות ולהתגייס לבריגדה העברית. גם הוא עשה כך, וכשקצין הגיוס בצריפין סירב לקבלו בגלל גילו הצעיר מדי, התנדב לנוטרות ושירת שנתיים בתחנה בפתח-תקווה ושנה כשומר בבית החולים בלינסון. בשירותו זה שקד על ידיעת כלי הנשק וסדרי צבא ושיירות, כדי למסור את הידיעות למפקדיו ב"הגנה". אחרי השחרור שימש בחי"ש בתפקיד מ"כ ממונה על ה"סליק" באזור. השתתף בפעולות המרי של ה"הגנה": בהעלאת מעפילים ובמעשי חבלה נגד הבריטים. בקיץ 1946, בשעת המצור הבריטי על גבעת-השלושה לשם חיפוש נשק, חדר למשק דרך טבעת המצור ומתחת לחוטמם של החיילים הוציא שק מלא רימונים "חיים" ממקום ההכנות לתרגילים, ובסכנה כפולה, של תפיסה בידי החיילים ושל התפוצצות הרימונים, העביר את התחמושת היקרה למחבוא בטוח.
כשהחלה מלחמת-השחרור התעלם מדמעות אמו ומשידולי קרובים וידידים, שישתמש בזכותו כבן-יחיד להשתחרר משירות קרבי, והשתתף בקרבות ובחבלנות באזורי יפו ותל-אביב והשרון, סיים קורס לנשקים, אחר-כך השתתף בגדוד אחד בקרבות לטרון, הוציא פצועים על כתפיו ופעם התעלף מאפיסת כוחות במאמץ הגדול להגיע עם פצוע לתחנת האיסוף. נשלח לקורס של מ"כ חטיבתיים, סיים אותו בהצטיינות ובהמלצה לשלחו לקורס מ"מ. הפציר במפקדיו להחזירו לשירות קרבי, אך בגלל מומחיותו בנשק נתמנה לנשק גדודי. תוך כדי מילוי תפקידו בטיפול במכונת-ירייה במחנה שבין בית-ליד לנתניה נהרג מפליטת כדור ביום 18.10.1948. למחרת היום הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנתניה.