תפריט נגישות

טוראי עובדיה מרכוס ז"ל

עובדיה מרכוס
בן 35 בנפלו
בן בינה ויעקב
נולד בבולגריה
בט"ו באדר א' תרע"ג, 22/2/1913
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 645
נפל בעת מילוי תפקידו
בט' בתמוז תש"ח, 16/7/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: אל קובאב
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: פתח תקוה - סגולה

קורות חיים

מרכוס עובדיה בן יעקב ובינה. נולד ביום 22.2.1913 בעיר חסקובו, בולגריה. בוגר גמנסיה. עלה ארצה ב-1932. בשנים הראשונות לחייו בארץ עבד בעבודות-כיבוש בחקלאות וכן בריצוף.

אחרי-כן היה אחד ממארגני ארגון נהגי מכוניות-משא, "הנתיב", במקום מגוריו בפתח-תקוה. חבר מסור ל"הגנה". עשה לילות כימים והעביר במכוניתו אנשים לשמירה ב"משולש", גם השתתף בכל האימונים. היה בין ראשוני המתנדבים להובלת אספקה לירושלים הנצורה והמנותקת. באפריל 1948 נשאר בירושלים כחדשיים ומחצה,מכוניתו, ליחידת- תחבורה בצבא ההגנה והיה בין מעבירי השיירות לירושלים. היה שוחר ידידות וטורח להעביר באין יכולת לחזור לביתו. משחזר מירושלים התגייס, הוא עם חבילות-מזון לירושלים במידה שהפליאה את יודעיו, וכאשר נשאל השיב: "מוטב שיהיו לי עשרה ידידים מאשר אויב אחד". סכנות מרובות ריחפו על ראשו והוא ניצל - עד אשר פגע פגז במכוניתו ליד אל-קובאב, בדרך לירושלים, והוא נפל בט' בתמוז תש"ח (16.7.1948). נקבר בפתח-תקוה ב-18.7.1948 הניח אשה ושני בנים. דבריו האחרונים, שעוד הספיק לומר לפני מותו, נאמרו לאשתו: "נפלתי קרבן לא לשוא, אלא למען עצמאות עמי ושחרור מולדתי".

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה