תפריט נגישות

סג"מ שלמה מומו לניאדו ז"ל

שלמה לניאדו
בן 20 בנפלו
בן לינדה וגבריאל
נולד בתל אביב
בי"ט בסיון תשי"ג, 2/6/1953
התגייס ב-3.2.1972
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 14, גד' 79
נפל בקרב
בכ"ו בתשרי תשל"ד, 22/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: איסמעיליה
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
חלקה: 12, שורה: 6, קבר: 20.
הותיר: אם ושתי אחיות

קורות חיים

שלמה (מומו), בן לינדה וגבריאל, נולד ביום י"ט בסיון תשי"ג (2.6.1953) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "לדוגמה" על-שם הנרייטה סולד בתל-אביב, ואחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון עירוני ד' ובבית-הספר למסחר "פיטמן". שלמה היה תלמיד טוב ואהוב על מוריו ועל חבריו.

הוא היה חבר בתנועת "צופי-ים" וברבות הימים הדריך בקן התנועה בתל-אביב, שם היה הרוח החיה. הוא ארגן את הטיולים והמחנות, את האימונים ואת תחרויות השיט, ושקד על תיקון הסירות, ועל שיפוצן וצביעתן. הוא אהב את הים והיה יוצא לשחות בכל עונות השנה, בקיץ ובחורף. גם חובב צילום היה, ועסק להנאתו בעבודות יד. הוא הרבה לקרוא ספרים בתחומים שונים ובשעות הפנאי האזין למוסיקה. הוא נמנה עם מכבי-האש המתנדבים.

שלמה היה חברותי וקל להתיידד, וכאדם שידע לעמוד על טיבם של בני שיחו, לא הקפיד מעולם עם זולתו. תמיד רחק מריב וממדון ועשה ככל יכולתו להשכין שלום, כשהוא שוקד להסביר מה חשיבות יש לוויתור ולסלחנות. העזרה לזולת, הנאמנות ושמירת סוד היו לו בבחינת עיקרים שלא סטה מהם. טוב לבו היה לשם דבר בקרב חבריו. הוא נענה לכל בקשה ברצון ובמאור פנים, אפילו היה כרוך הדבר באי-נוחות.

שלמה אהב לשוחח ולדון בנושאים שונים, ודבריו היו ערוכים תמיד בהיגיון ובטעם ומתובלים בהומור ובצחוק. גם את הדברים הקשים והמעיקים, שהשמיע באוזני חבריו, אמר בחיוך ובזהירות לבל יפגע בהם. הוא היה צנוע ושמח בחלקו אהב את הפשטות ולא ביקש להתבלט. חרוץ היה ושקדן, מעמיק ומתמיד, בעל יזמה ותבונת כפיים.

שלמה גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "פאטון", היה בו חניך מצטיין והוענק לו ציון גבוה (95). אחרי-כן השתלם בקורס למפקדי טנקי "פאטון". זמן-מה לפני שפרצה המלחמה החל להשתלם בקורס לקציני חילות אג"ם. הוא היה אחראי ומסור לתפקידו, דאג לפקודיו והם אהבוהו מאוד. הוא לא הקפיד על גינוני משמעת, אך דרש מחייליו ביצוע מדויק. על חלקו בפעילות מבצעית הוענק לו "אות השירות המבצעי". במשך כל תקופת שירותו השתדל שלא להדאיג את בני משפחתו והקפיד לכתוב מכתבים הביתה.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נשלח עם יחידתו לחזית בסיני, שם השתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים, שצלחו את תעלת סואץ. ביום 8.10.1973 נפגע הטנק של שלמה פגיעה ישירה משני טילים, בקרב שהתחולל בגזרה המרכזית, מול איסמעיליה. הוא נכווה קשות ומת מפצעיו ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973).

חבריו מספרים עליו, שלחם בקור רוח ועודד את פקודיו בחיוך.

הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול.

בן 20 בנפלו.

השאיר אחריו אם ושתי אחיות.

לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן-משנה.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה