טוראי דוד קליר ז"ל

קורות חיים

דוד, בן אליעזר ופועה, נכדו של ר' בנימין קליר (מראשוני המתישבים בפתח - תקוה, שהגיע אליה בתחילת המאה והיה המוהל הראשון שלה), נולד בז' בתשרי תרפ"ז בעיר וולקוביסק אשר בפולין. בן שמונה היה בעלות המשפחה הציונית לארץ ב-1934.

גדל בפתח-תקוה. סיים את בית הספר "נצח ישראל", המשיך ללמוד בגימנסיה "אחד העם" ועבר ללמוד בבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין בתל-אביב, שסיים אותו בהצטיינות במקצוע המכונאות. אוהב ספר ונגינה. שופע חיים. שירת בנוטרות שנתים עד להכרזת המדינה, ומיד התנדב לצבא. היה בן מסור להוריו. את כל משכורתו היה מוסר לאמו. העלים את תוצאות הבדיקה הרפואית, שלפיה משוחרר היה מן הגיוס, עקב ליקוי בלבו. שירת באחד מגדודי חטיבת "אלכסנדרוני", ביחידת האלחוטאים. כמקשר הגדוד השתתף בקרב הגדול של לטרון ושל תל-ליטוינסקי והסביבה. שם נפל ב-24.5.1948 בהיותו בתוך משורין שפגע בו פגז תותח.

תחילה נחשב כנעדר. אחר-כך נתקבלה ידיעה מ"הצלב האדום" שהוא נמצא בין השבויים בעבר-הירדן. אך עם שוב השבויים לארץ נתגלתה האמת. בשביתת הנשק, הרב גורן חיפש ומצא את גוויות הנופלים בשדה הקרב. עם חללי כפר-עציון ולטרון הועברו עצמותיו לקבורה בקבר אחים על הר-הרצל בירושלים ב - 17.11.1949אביו אליעזר היה סופר. הוא כתב כמה ספרים, וביניהם ספר שירה, "מקרב" (תש"י), לזכרו של בנו דוד שנפל בשדה הקרב, ולזכרו של בן-דודו צבי מרכוס ז"ל שנפל באותו יום ברמת רחל. שני הבנים נפלו משני עברי ירושלים. לדוד ז"ל היה עוד אח בכור, ששירת במשטרה בתפקיד בכיר, ושתי אחיות שתבדלנה לחיים ארוכים.

בן 21 בנפלו.