תפריט נגישות

סמל גדעון גידי גורקוביץ ז"ל

גדעון גורקוביץ
בן 29 בנפלו
בן זלדה ואליעזר
נולד בפתח תקוה
בכ"ט באייר תש"ד, 22/5/1944
התגורר בפתח תקוה
התגייס ב-14.5.1962
שרת בחיל השריון, חיל הנדסה
יחידה: גד' 229
נפל בקרב
בכ"ג בתשרי תשל"ד, 19/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: תעלת סואץ
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: פתח תקוה - סגולה
הותיר: אשה - שרה, בת - אורית, אם ואח

קורות חיים

גדעון (גידי, ג'ינג'י), בן זלדה ואליעזר, נולד ביום כ"ט באייר תש"ד (22.5.1944) בפתח-תקוה. הוא למד בבית- הספר היסודי פיק"א בפתח-תקוה וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי "עמל" בפג'ה שליד פתח-תקוה, במגמה למסגרות. גידי היה תלמיד חרוץ ושקדן והיה אהוב על מוריו ועל חבריו. הוא היה חובב ספורט, בעיקר כדורגל, ונמנה עם קבוצת הכדורגל של בית"ר מחנה-יהודה. כן היה חובב טבע והיה לו אוסף גדול של נחשים שמורים בפורמלין. גידי היה נער אופטימי ועליז, טוב-לב ושמח בחלקו.

גדעון גויס לצה"ל במחצית מאי 1962 והוצב לחיל ההנדסה. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס לנהגים וזמן-מה היה נהג של זחל"ם המפקד. בתקופת שירותו בצבא השתדל שלא להדאיג את בני משפחתו, והרבה לכתוב מכתבים הביתה, אך לא סיפר על האימונים המפרכים כדי שלא לצערם. בתעודת השחרור שלו מהשירות הסדיר נכתב: "גדעון ביצע את עבודתו ביעילות, לשביעות רצון מפקדיו. הוא היה מסור ואחראי, בעל תפיסה טכנית טובה ובעל תושייה". לאחר ששוחרר היה נקרא לתקופות של שירות מילואים ובשנת 1967 נלחם ברמת-הגולן והוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". הוא היה חברותי ולבבי ונכון לעזור לזולת, בעיקר לחבריו לעבודה. הוא אף סייע להם לפתור בעיות אישיות. על מעשה אחד שעשה, כשעזר לסופר שלמה דשן לתקן נקר בגלגל מכוניתו, כתב לו הסופר בהקדשה על ספרו: "קיימת מצוות ואהבת לרעך כמוך - בהידור ובחן. מי ייתן שהכול ינהגו בך כשם שנהגת בי". גדעון היה אדיב, נעים הליכות וטוב לב. כאיש משפחה היה בן נאמן לאמו, בעל מסור לאשתו ואב אוהב לבתו; אדם ישר היה ובעל מצפון ועבד במרץ ובמסירות למען משפחתו כקבלן יהלומים. היו לו תכניות רבות לקידום עסקיו והוא התעתד להקים לו מלטשה משלו. במלחמת יום הכיפורים השתתף גידי בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בחזית סיני.

ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973), בקרבות שהתחוללו ממערב לתעלת סואץ, נפגע הזחל"ם שלו בהפגזה והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפתח-תקוה.

בן 29 בנפלו.

השאיר אחריו אישה ובת, אם ואח.

לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "הייתה בו, בגדעון, מסירות והקרבה והוא היה מן המצטיינים בפלוגה. הוא היה אהוד וידיד לכל חבריו ביחידה. דמותו משמשת דוגמה לכולנו בכל מעשינו ומבצעינו".

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה