תפריט נגישות

סמ"ר אברהם דגן ז"ל

אברהם דגן
בן 21 בנפלו
בן דובה וחיים
נולד בפתח תקוה
בג' באדר תשי"ב, 29/2/1952
התגייס ב-7.2.1971
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 500, גד' 195
נפל בקרב
בי"ג בתשרי תשל"ד, 9/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: תעלת סואץ
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: פתח תקוה - סגולה
הותיר: הורים ואח

קורות חיים

אברהם, בנם של דובה וחיים, נולד ביום ג' באדר תשי"ב (29.2.1952) בפתח-תקוה. אביו - חיים, הוא מניצולי השואה, ואמו - דובה, היא בת למשפחה של ראשוני פתח-תקוה. אברהם למד בבית-הספר היסודי "שכון עממי" בפתח-תקוה ואחרי כן המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי על-שם קריניצי ברמת-גן וסיימם ב-1970.

מוריו של אברהם ציינוהו לשבח על כושר עבודתו. חבריו, שכינוהו אברם, זוכרים אותו כילד חביב, שהחיוך לא מש משפתיו. אברהם היה רחב-גוף ומוצק, אך מעולם לא ניצל את כוחו לרעה. להיפך, לא פעם עזר לחלש כנגד חזקים שהתאנו לו. כוחו הרב, צניעותו וטוב לבו היו לשם דבר. בזכות השקט הנפשי שהשרה על סביבתו, ובזכות היותו חבר נאמן ואוהב הזולת, היה למנהיג כיתתו ואהוב על הכל. הוא היה חובב ספורט וזכה בתעודות הצטיינות על הישגיו באתלטיקה, לימים הצטרף לקבוצת הכדור-יד של "הפועל" פתח-תקוה ושיחק בהצלחה כשוער, ומאמנו אף חזה לו עתיד גדול. אברהם הצטיין גם בתבונת כפיים ודומה כי את כל נשמתו השקיע בעבודות העץ שעשה, הוא התעתד להמשיך ולעסוק במלאכת אביו - הנגרות.

אברהם גויס לצה"ל בפברואר 1971 והוצב לחיל השריון. חוסנו הפיסי הקל עליו את אימוני הטירונות. אחרי-כן סיים קורס נהגי-טנקים בבית-הספר לשריון וזכה בו בציונים מעולים. הוא הוצב לגדוד טנקים ושירת בסיני, לא הרחק מהתעלה, כנהג טנק וכטען-קשר, חודשים רבים שירת בקו-המעוזים ועל כך הוענק לו "אות השרות המיבצעי".

ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), היום הרביעי לקרבות הבלימה בגזרה הדרומית של התעלה, נפל אברהם בקרב, לאחר שהטנק שלו נפגע פגיעה ישירה מפגז של טנק אויב, כעבור כשלושה שבועות נודע למשפחה כי בנה נעדר. ב- 26.11.1973 הוכרז כחלל שמקום קבורתו לא נודע. רק לאחר חתימת הסכם הפרדת הכוחות נמצאה גווייתו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפתח-תקוה.

השאיר אחריו אב, אם ואח.

לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה, כי אברהם היה שותף לניצחון, שבו נבלם כוח השריון של הצבא המצרי. המפקד ציין לשבח את אומץ לבו של אברהם ואת דבקותו במשימה עד שנפל.

הוריו הנציחו את זכרו בחוברת זיכרון, ובהצבת פסל הנשיא המנוח, זלמן שזר, בחדר ההתייחדות בבית "יד-לבנים" בפתח-תקוה.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה