תפריט נגישות

סמל דוד דודי שאול ז"ל

דוד שאול
בן 19 בנפלו
בן דיזי וסלמן
נולד בפתח תקוה
בי"ח בסיון תשי"ד, 19/6/1954
התגייס ב-אוגוסט 1972
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 7, גד' 75
נפל בקרב
בי"ג בתשרי תשל"ד, 9/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: בוקעתא
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: פתח תקוה - סגולה
חלקה: ב, שורה: 2, קבר: 12.
הותיר: הורים, שלושה אחים ושתי אחיות

קורות חיים

דוד (דודי), בן דיזי וסלמן, נולד ביום י"ח בסיון תשי"ד (19.6.1954) בפתח-תקוה. הוא למד בבית-הספר היסודי "המתמיד" בעמישב ואחרי-כן המשיך בלימודיו בפנימיית "הכפר הירוק". דוד אהב את הטבע ואת עבודת האדמה. הוא הצטיין בלימודי החקלאות על כל ענפיה, והתכונן להקים עם חבריו משק באזור ספר.

מנעוריו היה חובב ספורט והצטיין בעיקר בשחייה. כמו כן אהב לרקוד והרבה להאזין למוסיקה. פעלתן היה ושותף במעשה למפעלים רבים במועדון הקהילתי ובמועדון של הפנימייה ב" כפר הירוק".

דוד היה נער אופטימי, שמח וחייכן. חבריו סיפרו עליו, שמעולם לא נתפס לעצבות, ובחוש ההומור הדק שלו ידע לשעשע את חבריו ולרומם את מצב רוחם. מאחר שהיה שקט, סגור ומכונס בעצמו, היו לו חברים מעטים, אך אלה אהבו אותו והעריכוהו על שהיה צנוע, נחבא אל הכלים ושונא התרברבות. בדרך כלל היה שותק וממעט לספר על עצמו. קשה היה לדובבו והוא נהג להסתיר את רגשותיו פנימה. מטבעו היה קר-רוח וזהיר בהתנהגותו, והצטיין בגישה יסודית ובמחשבה מעמיקה. מעולם לא הלך בגדולות, חיפש את הפשטות, היה שמח בחלקו ולא התאונן. כל ימיו היה בן נאמן ומסור להוריו, ואהב מאוד את בני משפחתו. דוד גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1972 והתנדב לסיירת של חיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס סיירי שריון, ונשלח ליחידה. שם נודע עד מהרה כחייל טוב. מסור ואחראי. חבריו סיפרו שלמן הימים הראשונים ניכר היה בכושרו הגופני ובכוחו העצום. במסעי האלונקות המפרכים, היה נחלץ לעזרת הכושלים, מעודד אותם ומסייע להם לשאת את משאם הכבד. בתקופת שירותו בצבא עשה כמיטב יכולתו שלא להדאיג את הוריו. הוא כתב להם לעתים אך לא סיפר דבר על שהתנדב לשרת בסיירת ועל האימונים הקשים. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלח עם חבריו. חניכי קורס מש"קי סיור, לחזית ברמת-הגולן. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973) נפל דוד בקרב, במארב נגד טנקים ליד בוקעתה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית העלמין בפתח-תקוה. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

בן 19 בנפלו.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "דוד מילא את תפקידו בצורה הראויה לציון, תוך הקרבה וחירוף נפש". הוריו תרמו לזכרו לוח שיש ונברשת לבית-הכנסת "בית יעקב, שערי רחמים" בפתח תקוה; יחידתו הוציאה לאור חוברת בשם "נערים בסיירת", לזכר עשרים וארבעה חלליה, ודוד בכללם.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה