פתח תקווה 25.6.38
שלום רב לך יוכבד
את מכתבך האחרון קיבלנו ביום שישי ועכשיו אני עונה לך. את ביקשת שנרבה במלים והנני ממלא את בקשתך. ביום רביעי יגמרו הלימודים בבית הספר, ורציתי לשאלך אם בימי הפגרה אוכל לבלות "אצלכם". את בוודאי תשתוממי מדוע אני כותב "אצלכם", אני מתכוון בזה לכל המשק. גם רציתי לשאול אם כבר התחיל הבציר אצלכם, ואם בכלל יש אצלכם כרמים. אני רוצה לעזוב לאיזה זמן את פתח תקווה היא משעממת אותי בחג גוניותה. הכנסות הגינה עולות על ההוצאות בפרט, מכניסים רווח, המלפפונים. כבר אכלנו קרוב לשלושה רוטל (מידת משקל) ביום שישי בלבד הורדנו קרוב לרוטל מלפפונים. את בודאי תשאלי איך אוכל לעזוב את הגינה אבל אני חושב, שלהשקות תוכל גם האמא ואם לא אמא, אז, משה ישקה. את יוסף אינני מזכיר (יוסף - אחיו הבכור) מפני, שאני בטוח שלא יעלה אפילו על דעתו של יוסף, וחוץ מזה אם אני אסע, יוסף לא ירצה להישאר בבית. גם בלאו הכי הוא לא עוזר הרבה לאמא, וגם מרבה לנסוע לים. הוא קנה בגד-ים בעשרים גרוש ואני לא יודע מה יהיה כאשר אני אסע, אם אסע בכלל. לשאלתך אם יוסף עובד, אני עונה לך, יוסף עובד מעט, רק כאשר יש עבודה אצל שלמה, אבל, במקום אחר אין הוא עובד. כסף הוא לא יוכל לקבל במהרה מפני שחושבים להתחיל לבנות את הבית. בכלל מרגישים כבר תכונה לא קטנה. את הבלוקים כמעט גברו כבר. הבנים של אוכרמן בנו אותם מפני שהם חייבים כסף. האינג'ינר הוא דב.
אגב, רציתי להעיר לך שטעות לא כותבים עם שני "ת"ים. במשך הזמן שאת נעדרת למדתי קצת לרכב על סוס. תעני משהו יותר מהר משום, שאני רוצה לעזוב את פתח תקווה במהרה. אני חושב שאת יכולה להרבות קצת במלים, זה לא יזיק לך לגמרי. אני יודע שאין לך מה לכתוב, גם לי לא היה מה לכתוב ובכל זאת כתבתי. אמא שואלת אם את מבינה מה שאת קוראת או שבכלל אין את קוראת את המכתבים, מפני שעל כל השאלות שהיא שואלת לא ענית על אף שאלה אחת. ד"ש לתמר ולכולם. אני חושב שבקרוב נתראה.
אחיך מרדכי
מתוך 'מכתבים ממוטקה חוברת זכרון'. החוברת ומידע נוסף נמצאים בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.