תפריט נגישות

טוראי אליהו (חיים, איליה) רבינוביץ ז"ל

רשימות לזכרו

לזכרו - אידלסון

איליה! בשם זה הכרנוהו כולנו למן אותם הימים בהם התאספנו כמעט מדי ערב בערב בצריפה הדל והמאיר של תנועת השומר הצעיר בפתח תקוה. שקט, צנוע, לא מתבלט ביותר אך מסור בלב ונפש, כך הכרתיו למן היותנו יחד בקבוצה שבחייה לקח חלק למבראשיתה. האם מישהו יוכל לתאר לעצמו טיול שאיליה לא היה משתתף בו, כשעל שכמו אותו תרמיל העשוי עור הארוז להפליא, מבלי שתהא אפשרות לדחוק לתוכו אפילו עוד כזית, והמפה היוצאת מתוכו בכל חניה וחניה, בה הוא בודק את הדרך בה עבר וחורט בזכרונו את שמות המקומות הערביים, עד כדי כך שכעבור שנה גם כן יזכרם.
וכל אותם מחנות צופיים ומחנות עבודה, בכל אלה ידע לגוון את חייו, כי לא יכול בזמנו החפשי מלמודים לשבת בחיבוק ידים. ובעברו בארץ לארכה ולרחבה, בבקרו בקיבוציה ובהתישבויותיה, שאב את הזיקה לחלוציות, להגשמה קיבוצית. ואף על פי שלא היה בין אלה המתוכחים והמדברים גבוהה גבוהה על אידיאולוגיות, הרי בלבו נגמלה ההחלטה בדרך בה ילך, ואמנם לאחר ביה"ס העממי הוא מנסה ללמוד חקלאות ומבלה שנה בבהי"ס החקלאי, אך התענינותו נוטה לאפיק אחר והוא מחליט לרכוש לו את מקצוע המסגרות, והוא מתחיל ללמוד בביה"ס המקצועי ע"ש מכס פיין בתל אביב.

ואף על פי שלמודיו גוזלים ממנו את מרבית זמנו, בחזרו מאוחר לביתו, נשאר מסור לתנועה, לחברה. ואם כי לא מקומו בין המדברים והמתוכחים בפעולות סוערות על הפוליטיקה והעתיד, ידע לאחר הפעולה לענין את חבריו בספרו ובתארו בחלקת לשונו ובמליצותיו השנונות כיד התאור הטובה עליו. זוכרני את מכתביו בהם ידע לתאר משהו מסוים, וביחוד נוף טבע, בבהירות ובמליצות נהדרות. משפטיו הצטיינו במציאת המלים המתאימות ביותר ובקליעה למטרה. תענוג פשוט היה לקרוא מכתב ממנו, שלא חסר היה גם הומור בריא.

עוד בהיותנו צעירים נכנסנו בדרך של הנוער המאורגן, לארגון ה"הגנה". צעירים היינו, בתחילה בגדנ"ע על למודי הקפא"פ ואמוני השדה, והלאה דרך אמון נשקי עד לחי"ש ולתרגילי שדה יותר נרחבים ויותר רציניים. בהיותנו גם בתנועת נוער המצריכה זמן ותכניות שלא תמיד היו משתלבות (מבחינת הזמן) בתכניותיהם של מפקדנו ב"ארגון", וכשהיו מדי פעם בפעם סבובים והתנגשויות בינינו, היה תמיד איליה בין אלה שטענו שאין חשוב מן האמונים, ואף כי לא פעם היו בשבילו האמונים קשים מהיותו לא בין האתלטים ולא פעם היה גם מעורר צחוק בקרעו מכנסיו בקפיצה מעל גדר או כשהיה נחשל בטפוס על קיר, אך הוא ידע להבליג, ולהיפך דבר זה המריצו להשתדל עוד יותר, בידעו שלא סתם משחק הוא זה, וכי עוד נזדקק לכל אלה.

ואמנם! בין הראשונים להתגיסות היה כשאך החלו ההתנקשויות, כשיצא לעזרת גוש תל מונד והיה בין העומדים נגד ההתקפה הראשונה על נקודה עברית בכפר יעב"ץ. זכורני איך באישון לילה היה עלינו לארוז בגדים למספר ימים ובמעט בגדים אלה נאלצנו לבלות למעלה משבועיים, אם לא לקחת בחשבון שנקרעו בשעת ההתקפה. אך מי שם לב לקטנות אלה. ככל שהתנאים היו קשים, היה מצב הרוח מרומם. עוד מהדהד באזני צחוקו של איליה נבלע בין צחוקם של כל הג'מעה לשמע בדיחה אחת מני אלף שסופרו מסביב למדורה, ועוד לנגד עיני חיוכו הצנוע בהשמיעו בדיחה מוצלחת או חכמה מפולפלת במליצות, בעוד כולם מתפקעים בצחוק לשמעה. כך! ההרפתקה עוד היתה בראשיתה, קלה היתה, מלאה שמחת חיים. אבל כשהענין נעשה יותר רציני?

איליה וכן כולנו, כל חבריו, מחליטים (וזה היה עוד לפני הקמת הצבא) לעזוב מאחור חיי שמירה שקטים ומנוונים, בעוד הצו הוא לצאת כנגד האויב לקדם פניו, לשם זה עוברים אנו לשורות הפלמ"ח ומצטרפים להכשרה מגויסת של התנועה. פה ניתן לנו במשך זמן מועט להרגיש בשלוב העבודה והבנין ובהגנה עליו.

אך לא לזמן רב ניתן לאיליה ליהנות משלוב זה. תקופת המצאו בנגבה, בה גם קבל אמון נוסף, הסתימה עם היחידה במסגרת החטיבה כולה ירדה להגן על הנגב מפני הצר הפולש. ובתפקיד נעלה זה, בחסמו בגופו את התקדמו תהמצרים, נפל בהתקפה על אשדוד.

זכרונו יהיה שמור לעד בזכרוננו.

חברו בתנועה





מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה