למשפחת כהן היקרה!
מוכי תדהמה ואבלים קשות מהידיעה כי חברינו לנשק ולחברה אינו עוד עימנו.
הכרתי את בנכם מאיר ז"ל מיום גיוסו ועד ליומו האחרון.
עוד בטירונות דווח עליו כעל חייל מצטיין. בקורס המ"כים בלט בצורה יוצאת מן הכלל- בכושרו הגופני, בגישתו ובהתלהבותו החיובית לצבא, בעזרה לחבריו ובמצב-רוח מרומם גם ברגעים קשים.
כמ"כ מצטיין נשלח לקורס קצינים. ציפינו בכליון עיניים שיחזור אלינו כקצין - מאציל רוחו על כולנו.
בקרתי את מאיר ז"ל פעמים מספר בקורס קצינים, הוא נראה לי מאושר שנפל בחלקו להיות בקורס, והשתוקק לחזור ליחידה כקצין.
גם בקרב הוכיח תושיה, רוח גבורה ונכונות בלתי רגילים. ביקש תמיד להיות עם הכוח הראשון. התרעם כשנשאר מעט מאחור כשהיה צורך.
אנו מפקדיו, חבריו לנשק מרכינים ראש אבל וכואבים כאב רב על האבידה הגדולה.
אין מילים שינחמו על בן גבור ואהוב שאבד.
נחמתנו ונחמתכם תהיה הידיעה שבנכם נפל על מזבח המולדת, בשדה הקרב כגיבור ומלא רוח לחימה - כשהוא יודע היטב את הסיבות שלשמן יצא לקרב.
אנו גאים שחיילים כאלה היו בינינו - ושאתם, כזה בן ילדתם, גדלתם וחנכתם.
בעמידת דום ובראש מורכן
חבריו לנשק
בשמם: סגן מרדכי יצחק
מפקד ד.צ. 2850