כמו עורב, אני אורב לך
מחכה ומצפה לראותך שוב
ולבסוף כשעיני מביטות בך
יודע אני, הגיע הזמן לחזור לכלוב.
כמו עיט עליך עט במפתיע
חג סביבך, כי את לי הקורבן
אך כשזרם אויר חזק מגיע
נוסך אל על ומחכה לבוא הזמן
כמו בז, בז לך השבוי בקסמיך
למראה דמותך הסדוקה עד כאב
לא רוצה עוד לבוא אליך
לאחת שישבתי שאני אוהב
כמו לנשר, הקרח מנוצות
נשר מעלי מטען חורג של מחשבות
אך יחד עם זאת החל להתפנות
זמן ורצון לחיפוש האינסופי אחר קורבנות
עטלף, עתה לפחות יודע אני בבירור
שלהתמקדות על לב בודד אין כוונה
עלי בארץ לחפש ולתור
אם ברצוני למצוא יונה לבנה.