שובר ה"מסורת" בגוש עמק הירדן
יש וגורל מתאכזר לאדם.
כמה מוזר שדוקא הוא, החיל, המפקד, המתנדב לכל משימה, לא מצא את מותו בשדה הקרב. לו צריך הייתי להביא דוגמא לחיל עברי, הייתי בוחר בדמותו של שוסטי . התגלמו בו כל אותן תכונות שאנו רוצים לראות בבנינו.
שוסטי היה חיל מושלם. כבר בהופעתו הורגש כבוד למדים. התנדבותו לצבא הבריטי, להגנה, ועם קום המדינה לצה"ל, נתנה בו אותותיה. אך ראשית היה שוסטיחבר ורע . יכולתי לשוחח עמו בהרגשה, שיש אוזן קשבת לדברייך ותוכל להעזר גם בעצה. נזכר אני בתקופה, בה כיהן כמפקד גוש עמק הירדן. היתה מסורת בעמק, שבתפקיד זה חיב לכהן אדם מאחד הקיבוצים למן הרגע הראשון. הוא היה נציג נאמן של הרשות הצבאית ויחד עם זאת ידע לנהוג כאחד התושבים. חשנו שכאשר שוסטי בגוש - אפשר לשקוט. בכל תקרית על הגבול היה שוסטי פועל מתוך שיקול דעת וצניעות, במיוחד היתה נתונה דאגתו, בימים ההם, למשקים הצעירים, שרק אתמול קמו. הוא היה מבלה עמם ימים כלילות והיה להם לסמל.
שוסטי היה איש משפחה. הוא אהב להיות בחיק משפחתו ותכופות היה מפגיש את משפחתו עם חבריו. נעים היה לפגוש את אשת שוסטי ושני בניו, להם היתה נתונה אהבתו וגאוותו. יחד עם זאת היה איש ביטחון, העומד על המשמר ומוכן לכל פורענות.
אכן, שוסטי היה לסמל של חיל עברי וכך נזכרהו!
צבי ברנר, אפיקים