סרן שאול נגר ז"ל

46 שנים לנפילת סרן שאול נגר ז"ל, בן יצחק ושרה

אנחנו בשנה ה-68 לתקומת מדינת ישראל. רבים הנופלים על הקמתה, קיומה וביטחונה של המדינה, רבים מדי. רבות ממשפחות הנופלים כבר אינן עמנו ואין בהן מי שהכיר אישית את הנופלים ויפקוד את קברם. אנו ניצבים כאן היום, אתם החיילים הצעירים ובני המשפחה של סרן שאול נגר זכרו לברכה, שנפל ביום 24 בינואר 1970, בטרם מלאו לו 32 שנים.

שאול נפל בשלב החזרה מהפשיטה על האי שדואן שבפתח מפרץ סואץ, שנודעה גם בשם הרשמי מבצע רודוס. יחד איתו נפלו עוד 21 לוחמים בתאונה הקשה שאירעה בנמל אילת. המחיר הנפשי על כל חלל כבד מנשוא. הכאב והזיכרון נמשכים כל החיים.
אנו חיים בעולם שידע מלחמות וסכסוכים רבים עקובים מדם. אנו חיים בסביבה שאיננה רגועה ובשנים האחרונות היא סוערת ומטרידה. צה"ל ושאר גורמי הביטחון עושים כל שאפשר למנוע מלחמה ולמנוע לחימה, אך אלה נכפות עלינו לפעמים. בתוך כך צה"ל ושאר גורמי הביטחון עושים כל שאפשר למנוע היפגעות חיילינו, ויש שאיננו מצליחים, וזה המחיר היקר מאוד של קיומנו וביטחוננו.
חשוב לחזור ולציין כי אין לקבל מחיר זה בשוויון נפש או כדבר המובן מאליו. כל אחד מאיתנו - אתם החיילים שעכשיו על המשמרת, כל אנשי המילואים וכל אזרח במדינה - צריך לעשות כל שאפשר וכל שניתן, כדי להימנע ממוות שאפשר למנוע אותו. הצבא כיום מתקדם מאוד, טכנולוגי מאוד ומורכב מאוד. השירות בצבא מחייב לימוד מתמיד לצד אימון ותרגול, כדי לרכוש את המיומנות הנדרשת ליום פקודה ולשכלל אותה בקביעות.
סרן שאול נגר זכרו לברכה, בן דודי, נלקח מאיתנו בשלב הצמיחה האישית והמשפחתית. הוא הקים משפחה והספיק להיות אבא לשני בניו הקטנים דורון ורונן, שלא הספיקו לחוות מספיק את קיומו. גם שאול ועליזה רעייתו לא הספיקו לממש את החלומות שנרקמו ביניהם בוודאי. כל אחד מאיתנו הכיר או שמע על מעט מן הנופלים, אך עלינו לשאת בליבנו תמיד את הציווי לזכור שאנו חיים במדינה חופשית בזכות גבורתם ונכונותם של הנופלים.

אני מבקש לקרוא בפניכם את השיר בדרך של חנה סנש, שהייתה ממתנדבי היישוב היהודי בארץ ישראל במלחמת העולם השנייה:

בַּדֶּרֶךְ
חנה סנש

קוֹל קָרָא והָלַכְתִי,
הָלַכְתִי כִּי קָרָא הַקּוֹל.
הָלַכְתִי לְבַל אֶפּוֹל,
אַך עַל פָּרָשַת דְּרָכִים
סָתַמְתִי אָזְנַי בַּלוֹבֶן הַקַּר
וּבָכִיתִי כִּי אִבַּדְתִּי דָבָר.

יהי זכרו ברוך,
שאול
י"ב בשבט תשע"ו
22 בינואר 2016