תפריט נגישות

טוראי יובל מירון ז"ל

הפשיטה על האי גרין

קרב עקוב מדם

בהישמע היריות הראשונות פתחו גם המצרים באש, שהיתה בלתי יעילה וחלפה מעל לראשי הלוחמים, כאשר גם כוח הרתק מצטרף להמולה
עם תחילת הקרב, פנתה חוליית המכ"ם בפיקודו של ג., להשמדת בית המכ"ם. אנשי החולייה זרקו שני רימונים שהתפוצצו בבית המכ"ם וירו אל שורש הגשר, עליו שכן מגדל המכ"ם. אחד הלוחמים, ג., רץ אל עמדת המכ"ם, טיהר אותה ובמקביל נכבשו שתי עמדות של תותחי 25 מ"מ. כוח נוסף, זה של ד., נערך לעלייה על גג המבצר וכוח אחר, של ג., החל בטיהור הבניין על כל חדריו. הכוח של ד. עלה על הגג, שגובהו היה 2.5 מ', והחל לטהר אותו ולהסתער על עמדות התותחים. מעמדת תותח מספר 10 נורתה אש יעילה, אשר קטעה לאחד הלוחמים, ז., אחת מאצבעות ידו. למרות זאת המשיך ז. במשימותיו.
בינתיים התקדם כוח נוסף, זה של ס., על מנת לטהר את החדרים. הסתבר, כי הבניין היה אולם אחד גדול ולא מורכב מחדרים רבים, כפי ששיערו טרם הפעולה. אי לכך עלה כוח זה על הגג, כדי לסייע ללוחמים שנלחמו עליו. היה זה שיקול מהיר, נכון ונבון. בשלב זה הסתיים טיהור בית המכ"ם, בעוד שחוליית הפריצה, שנותרה ליד המעגן מתחת לגישרון, קטלה מצרים רבים שניסו להימלט בדרך הים.
על הגג נמשכה בינתיים הלחימה במלוא עוזה. המקום היה בנוי מעמדות וכוכים צרים ונסתרים, אשר היקשו על טיהור יסודי. מעמדה שכבר טוהרה, הגיח מצרי שעוד נותר חי וזרק רימון אל עבר קבוצת לוחמים אשר שניים מהם, חיים שטורמן ויואב שחר, נהרגו במקום. המצרי נורה על-ידי י. ונהרג. המקרה שימש אות אזהרה ללוחמים, שמעתה טיהרו את העמדות ביסודיות כדי להבטיח ששום מצרי לא נותר חי.
במקביל, כבר הגיעו סירות הגומי ובהן לוחמי סיירת, אשר חדרו למבצר מבעד לנקודת הפריצה, חלפו דרכה והמשיכו לנוע אל עבר נקודת העלייה לגג. המשימה שהוטלה על לוחמי הסיירת היתה טיהור החצר הפנימית. התרשמותו של מפקד הפעולה, סא"ל זאב אלמוג, שהגיע בשלב זה למבצר, היתה כי התנגדות המצרים חלשה וכי היעד נתון לשליטת הלוחמים.
על הגג התנהל קרב עקשני ועקוב מדם על טיהור עמדת תותח מספר 4. מספר לוחמים נפצעו מיריות המצרים, אך הצליחו לטהר את העמדה ולהתמקם בה, כדי להתארגן לקראת המשך הקרב. ברגעים אלה הגיעו לעמדה זו שישה מלוחמי הסיירת, בפיקודו של סרן אהוד רם. אהוד וסגנו התקרבו אל העמדה, ותוך כדי שפיפה שמעו מן הלוחמים פרטים על מצב הלחימה, כאשר לפתע פגע כדור במצחו של אהוד והוא נהרג במקום. שני לוחמים, שהתקדמו אל עבר מקור הירי, נפגעו מצרור יריות ונפלו אל הים מצד מזרח. פצצת בזוקה שנורתה על-ידי אסף אל עבר העמדה המצרית שיתקה אותה זמנית. הלוחמים הפצועים התכנסו על שפת עמדת התותח, והחלו להתפנות על-ידי חבריהם לסירות הגומי.
למטה החל טיהור חדרי הבניין. כוח של לוחמי הסיירת ירד מן הגג אל החצר המזרחית כדי לטהר אותה, כאשר תוך כדי הירידה בסולם נפצע אחד הלוחמים, יובל מירון, פצעי מוות. שאר לוחמי הסיירת המשיכו בטיהור יסודי של החדרים, כאשר התנגדות המצרים בבניין היתה רופפת מזו אשר על הגג.
על הגג המשיכו לוחמים שלא נפגעו בטיהור עמדות התותחים, כאשר צרור יריות שירה אחד הלוחמים פגע במצבור תחמושת שבאחת העמדות ומיד החלה סדרת התפוצצויות של פגזים.
מן החפ"ק החלו מגיעות הוראות לסיום הקרב, אך הפעולה נמשכה בהוראת סא"ל אלמוג שפקד לטהר סופית את עמדה מספר 5, זו אשר ממנה בקעו ההתפוצצויות. כעבור זמן קצר, משהתברר כי בגלל ההתפוצצויות אין אפשרות לחלוף על-פני העמדה, ניתנה פקודת הנסיגה והוחל בפינוי הנפגעים (02:17). הלוחמים שעל הגג, הסתייעו בירידתם בבחור ענק, שמשום מידותיו וכתפיו החסונות, ששימשו מדרגות עבור הלוחמים, הודבק לו הכינוי "סולם יעקב". בסיוע חוליית האבטחה החלו הלוחמים בנסיגה איטית, בגלל הטיפול בנפגעים, אל סירות הגומי.
במקביל החלה חוליית החבלה, בפיקודו של ש., בריכוז מטעני חומרי הנפץ לקראת פיצוצם. מפקד הפעולה ויתר על פיצוץ התותחים וריכז באגף הצפוני את כל מטעני החבלה לשם פיצוצם, סך-הכל 80 ק"ג חומר-נפץ. עם השלמת ההכנות לפיצוץ בשעה 02:45, התפנו כבר כל הכוחות מן היעד. בעוד הנסיגה בעיצומה, החלו המצרים מהחוף המערבי להפגיז את האי באש תותחים, כאשר הפגזים נופלים סמוך מאוד לסירות הגומי הנסוגות וגורמים לקשיים ולעיכובים בנסיגה.
הסירה האחרונה, זו של מפעילי מטעני החבלה, עזבה את האי בשעה 02:50, כ-50 דקות לאחר תחילת הפעולה. כעבור רבע שעה, בעוד הסירה עושה דרכה הביתה, נשמעה התפוצצות אדירה ונראה הבזק-אש גדול מן האי - המבצר התפוצץ. הנסיגה היתה, כאמור, מלווה בקשיים שונים, כמו טיפול בנפגעים תוך כדי ההפלגה, כשמסביב מתרוממים גלי מים מפגזי המצרים. באחת הסירות הנסוגות פגע רסיס פגז ושיתק את מנועי הסירה שנחשפה לחסדי הגלים. ששת הלוחמים נטשו, בלית ברירה, את הסירה והחלו שוחים אל עבר החוף. שני מסוקים, שנשלחו למשותם מהים, טווחו על-ידי המצרים ונסוגו. המסוקים שבו בשנית, הצליחו לאתר את הלוחמים שבמים, משו אותם במהירות תוך כדי ספיגת אש נ"מ מצרית, כאשר הלוחם האחרון "זכה" לגרירה רצינית על-פני הים, בעוד המסוק טס חזרה אל החוף.
לפנות בוקר הגיע הכוח כולו, בסיוע מסוקים, לראס-סודאר.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה