3.1.74
פרחיה, ישראל, חוה ואילנה היקרים,
בתדהמה רבה קבלתי את ההודעה על נפול יקירכם.
אמנם המאורעות האחרונים, בהם נפלו חברים רבים, הקהו בי רגשות רבים, אך מותו של גדעון גרם לי לזעזוע.
עקבתי בזמנו אחרי התבגרותו של גדעון בהתעניינות מרובה, ומשום מה גדעון נראה לי תמיד כשייך לדור חדש שלא ידע עוד מלחמות וכלי נשק; והנה באה המציאות וכסתה על האשליות.
מסתבר, כי למען קיומו של עם ישראל בטוח בארצו, אנו זקוקים עדיין לאימונים ולצבא איתן - עם כל המחיר היקר שאנו נאלצים לשלם - דמנו.
למעשה, ניחומים בפי אין, כי אין מחיר לחיים.
כאבכם - כאבי!
צביקה