אלבום תמונות
תכנית הפעולה של חטיבת-אלכסנדרוני הייתה הגיונית והתבססה על מספר מרכיבים יסודיים:
א. ניתוק הכביש היחיד המחבר את העיירה עירק אל מנשיה למטה החטיבה המצרית אשר שכן, כאמור, בפלוג'ה. הניתוק אמור היה להעשות ע"י התקפת-פתע וכיבוש גבעה קטנה ששלטה על גשר קטן שבכביש ("משלט הגשר").
ב. פריצת המתחם המצרי בסמוך לעיירה עירק אל מנשיה, גם כאן בהתקפת-פתע שצריכה הייתה להתבצע בעת ובעונה אחת עם ההתקפה על "משלט-הגשר".
ג. כיבוש העיירה עירק אל מנשיה ע"י כוחות שיעברו דרך הפירצה, כאמור בסעיף הקודם.
ד. כיבוש משלט הממוקם על תל-גת החולש על הסביבה כולה ("משלט-התל"). הכיבוש יעשה ע"י כוחות שיחצו את העיירה הכבושה ויתקיפו את "התל" מכוון בלתי צפוי.
תכנית זו נתפרה בהתאם לתנאים המיוחדים של צה"ל באותו זמן והתחשבה בשני גורמים עיקריים:
א. מיעוט הלוחמים שאפשר היה לרכז לפעולה ספציפית זו. כאמור, הכוח הפורץ היה מורכב מכשלוש מאות חיילים ואילו כוח האויב כלל למעלה מ-3000 חיילים ועוד כמה אלפים אזרחים, תושבי שני הישובים הערבים שבכיס פלוג'ה.
ב. כוח האש הדליל שהיה אז ברשותו של צה"ל אשר חייב התקפות פתע וכבוש שטחים ומשלטים בפועל ובקרבות פנים אל פנים.
ההנחה הייתה שעם כיבוש העיירה עירק-אל-מנשיה, לא תוכל החטיבה המצרית להחזיק מעמד במתחם המצומצם שישאר ותהיה מוכרחה להכנע.
תפקידי הכוחות שלנו היו ערוכים וברורים:
על מחלקה אחת מגדוד אחר (גדוד 35) הוטלה המשימה של כיבוש "משלט הגשר" וניתוק הדרך לפלוג'ה.
על הגדוד שלנו - גדוד 33 - הוטלה המשימה העיקרית:
פלוגה א' - תכבוש קטע מקווי ההגנה המצריים ותחזיק בפירצה עד תום הקרב.
פלוגה ב' - תכנס בפירצה ותכבוש את העיירה.
פלוגה ג' - (הפלוגה הדתית) - תעבור בפירצה ובעיירה הכבושה, ותכבוש את "משלט התל".