אלבום תמונות
חידוש ההעפלה בדרך הים קשורה בשמו של משה גלילי (קריבושיין), בית"רי מארץ ישראל שלמד באיטליה. בקיץ 1936 ביקר גלילי במחנה של פליטים יהודים שברחו מגרמניה. הביקור עשה עליו רושם קשה והוא החליט למצוא דרכים כדי להעלותם ארצה. בעזרת ראשי הצה"ר (הסתדרות הציונים הרוויזיוניסטים) בווינה, הצליח לארגן ספינה קטנה בת 50 טון, שב-13 באפריל 1937 הגיעה לא הרחק מנמל חיפה, ו-15 הצעירים שהיו בה ירדו בשלום לחוף. בספטמבר 1937 הגיעה לחוף טנטורה (דור) ספינה נוספת ועליה 54 צעירים, שעלו לחוף בשלום. כעבור שלושה חודשים הפליגה לחופי הארץ השיירה השלישית שמנתה 95 בית"רים וכולם הגיעו בשלום ארצה.
ביוני 1938, חודשים אחדים לאחר כניסת היטלר לווינה, יצאה לדרך השיירה הגדולה ביותר שאורגנה ע"י גלילי, אשר קרא למפעלו "אף-על-פי". שיירה זו כללה שלוש ספינות ועליהן 381 בית"רים מבירת אוסטריה, וכולם הגיעו בשלום לחוף טנטורה, שם העלו אותם אנשי האצ"ל לאוטובוסים ופיזרום במקומות שונים בארץ.
בשלב זה נתגלו חילוקי דעות בין גלילי לבין הפעילים בווינה, וגלילי פרש מכל פעילות. כך החל השלה השני של ההעפלה הבית"רית, כאשר הטיפול במפעל כולו עבר לשלושה מוסדות עיקריים: נשיאות הצ"ח (הסתדרות ציונית חדשה), שלטון בית"ר ומפקדת האצ"ל. תפקידו של האצ"ל היה ליווי הספינות והטיפול בהעלאת המעפילים לחופי הארץ.
שתי שיירות של עולים, האחת מווינה והשנייה מפולין, עשו את דרכן לנמל פיומה שבאיטליה. 1940 העולים הפליגו מפיומה באנייה "דראגה" ובאוקטובר 1938 הגיעו לארץ-ישראל. בחוף טנטורה חיכו להם אנשי האצ"ל, אשר הורידו את העולים לחוף ופיזרום במקומות שונים בארץ. מכאן ואילך הפך ארגון ההעפלה לפעולה המרכזית של המפלגה הרוויזיוניסטית ושל האצ"ל.