מושב המשתייך לתנועת המושבים. נוסד בשנת 1945 בהרי נפתלי שבגליל העליון.
המושב הוקם נ"י שני ארגונים של משוחררי הבריגאדה היהודית והיחידות העבריות בצבא הבריטי במלחמת העולם ה-2. כבר ב-29 בנובמבר 1947, עם הכרזת האו"ם על הקמת המדינה הודיעו שכנים ערבים נאמנים למתיישבים כי מסיתים מעוררים את הערבים לחסל את הישובים היהודיים באיזור, וברמות נפתלי הונהג משטר מלחמתי. במשך פברואר 1948 ערכו כנופיות ערביות התקפות קשות על השיירות שעלו אל מנרה וגרמו לאבידות בנפש, וב-27 בפברואר התקיפו גם את רמות-נפתלי, אך נהדפו באש עזה. ב-23 במרס 1948 הותקף עדר המושב, אחד הרועים נהרג ושני נפצע. המצור על הנקודה נתהדק והלך, והסאה נגדשה כאשר מסרו הבריטים את מצודת-המשטרה בנבי-יושע לידי הערבים. המחסור במים הלך וגדל ולא היה במה להשקות את הצאן, הוחלט להורידו ליסוד המעלה. באחד הלילות הגיעה לרמות-נפתלי הנצורה יחידת פלמ"ח, לסייע בהעברת הנשים והילדים שהיה הכרח לפנותם. כל איש מהלוחמים הביא עמו פחית עם 5 ליטרים מים. המפונים הגיעו בשלום אל יעדם.
ב-1 במאי לפנות-בוקר פתחו כוחות האוייב בהתקפה על רמות-נפתלי. המגינים נאלצו לסגת לחצר המשק המבוצרת. אש תופת נפתחה על המשק. 5 מגינים נהרגו ו-25 נפצעו. מצב הנצורים החמיר. קריאה לעזרה דחופה הביאה "פרימוסים" אחדים שהפציצו אל ריכוזי האוייב במלכיה ובקדש, למרות שכנפי ה"פרימוסים" נוקבו מכדורים, עלה בידי הטייסים לבלום את ההתקפה; הערבים הצרים על המשק נסוגו והתותחים מרחיקי-הלוע במלכיה נשתתקו. עם הסתלקות המטוסים שב האוייב ותקף בחמת-זעם. אך למרות המצב הנואש, הוסיפו המגינים להמטיר אש על התוקפים. לפנות ערב נשברה ההתקפה. הערבים נסוגו ומשורייניהם הרחיקו עד לנבי-יושע. תגבורת הגיעה למקום ורוח הנצורים נתעודדה.
ב-10 ביוני 1948 הרעיש האוייב קשות את רמות-נפתלי במשך כל המיום, ולפנות ערב פתח בהתקפה עזה וממושכת. היא נהדפה לאחר שלתוקפים נגרמו אבידות רבות, אבל 12 מגינים נפלו בקרב ו-10 נפצעו. היתה זו ההתקפה האחרונה על רמות נפתלי, אך רק במבצע "חירם", נשתחררה הנקודה סופית מאימת ההפגזות והמצור. האמהות והילדים הוחזרו למקום ב-8 בפברואר 1949, כאשר שלג צח היה פרוש כמרבד לבן על פניההרים. הוא כיסה גם את הריסות חצר-המשק וגם את הקברים הרעננים של הנופלים. לחללי המערכה הוקמה במקום אנדרטה מעשה ידי הפסל מרדכי כפרי איש נהלל.