עמנואל פוגל ז"ל

אלבום תמונות

לאחר מלחמת העצמאות השקיעו הירדנים מאמץ גדול בביצור המקום האסטרטגי, הניחו שדות מוקשים נוספים, חפרו תעלות, בנו בונקרים מבוטנים, והקיפו את ההר בחומת בטון עבה ובה חרכי ירי.
לקראת מלחמת ששת-הימים כלל המתחם שלושה מוצבים החולשים על ציר הדרך מעלה החמישה-בידו. המוצב הקדמי - "ראדאר 1" - נמצא כ-1250 מ' צפונית-מזרחית מבית ההבראה במעלה-החמישה, ממערב לדרך; המוצב העיקרי - "ראדאר 2" - נמצא כ-150 מ' מזרחית ל"ראדאר 1" מעברה השני של הדרך; מצפון ל"ראדאר 2" נמצא המוצב העורפי "ראדאר 3", הידוע גם כח'רבת ניג'אם. על מתחם הראדאר הגנה פלוגת חי"ר ירדנית מוגברת שהסתייעה בתול"רים ובמרגמות.
ב-5 ביוני 1967 לפני הצהריים פתחו הירדנים באש מרגמות ומקלעים על מעלה-החמישה ועל עמדות חטיבת ירושלים בגזרה. בשעות הצהריים הוטלה על חטיבת השריון "הראל" (חטיבה 10) בפיקודו של אל"מ אורי בן-ארי המשימה: "לפרוץ בגזרת מעלה-החמישה-מוצא, ולכבוש את השטח החיוני של ירושלים בגזרת תל אל-פול, כזכור היתה חטיבת "הראל" - החטיבה שלא הצליחה לכבוש את המקום במלחמת העצמאות. המח"ט בן-ארי היה אז מ"פ בגדוד ה-4. במסגרת הבקעה זו תקף גדוד חרמ"ש 104 בפיקודו של סא"ל יגאל בן-דויד שתוגבר בפלוגת טנקי שרמן מגדוד 95 את מתחם הראדאר. ההתקפה החלה בשעה 17.20. בשלב ראשון בוצעה הפצצה מן האוויר והטנקים החלו בפיצוץ הבונקרים והעמדות ביעד, בעוד מרגמות כבדות 120 מ"מ מרככות אותו. בחיפוי האש נעה פלוגה ג' בפיקוד אבי קרן אל "ראדאר 1" ואילו פלוגה א' בפיקוד חיים קנון נעה אל "ראדאר 2". עקב ריבוי הטרסות והמיקוש הצפוף ירדו הכוחות מהזחל"מים, ונעו רגלית. עד שעה 19.25 הושלם כיבוש שני המוצבים מול התנגדות קלה. כ-10 ירדנים נהרגו, וכמה נלקחו בשבי. שתי הפלוגות התארגנו להגנה הקפית.
למרות שהכיבוש בוצע בקלות יחסית, הסתבכו הדברים בהמשך, בעת העברת הזחל"מים והטנקים תחת הפגזה בציר ממוקש וחסום במכשולים אנטי טנקים רבים. במשך שעות רבות נעו פלסים וחיילי חרמ"ש בשדות המוקשים לפני הרכב המשוריין, מפלסים נתיב בדקרים תחת הפגזה ירדנית, ובתוך כך רבים מהם עולים על מוקשים. יעקב, מפקד מחלקת החבלה, הפעיל בקצה שדה המוקשים בונגלור, ופילס שביל מעבר. בהמשך נתקל הכוח בתעלת נ"ט עמוקה ומחסום "שיני דרקון". לאחר שעה וחצי של מאבק נפרצו המכשולים. בשעה 02.00 ב-6 ביוני התגבר הגדוד על המכשולים והיה נכון להמשך התנועה לעבר בידו. בעת המאבק בשדות המוקשים, כבשה בשעה 22.00 פלוגתו של יעקב אבן מגדוד 163 מחטיבת ירושלים שפעלה בתיאום עם "הראל" את מוצב "ראדאר 3" ללא התנגדות.
בשעה 04.00 כבש גדוד 104 את הכפר בידו. פלוגה ג' הסתערה מן העורף על מוצב ג'בל א-שיח' החולש על הכפר וכבשה אותו לאחר קרב קצר. לירדנים היו 22 הרוגים ולפלוגה הרוג אחד. בכך השלים הגדוד את משימתו הראשונה.

מתוך הספר "בעקבות לוחמים"
מאת ההיסטוריון אריה יצחקי.