ישעיהו "שייקה" ספקטור ז"ל

אלבום תמונות

לא הכרנוהו בחייו הפרטיים. הוא גם לא ספר מאומה, אך ידענו שנצר ממשפחת לוחמים הוא, אח לגור אריות. בגיל צעיר הצטרף ל"שורה" והתבלט בכושר הבצוע שלו ובאומץ רוחו. מפקדיו בחרו בו לתפקידים הנועזים ביותר, והוא מלאם במסירות ובצמידות. תמיד היתה לו הרגשה שאינו עושה מספיק ותמיד דרש להפעיל אותו, לתת לו אפשרות - ונתן לו. לפני זמן לא רב יצא לתפקידי פקוד ואמון, ולבסוף כקצין חבלה! כאחיו צבי ספקטור ז"ל (מפקד סירת ה-23", שנעלמה בעת הקרבות בסוריה) כן גם הוא לא סיים את שליחותו ולא הגיע למטרתו.
בהיותו צעיר היה חבר תנועת "השומר הצעיר". עקב חלוקי דעות פוליטיים (התנגד למניעת חופש המחשבה מן הצעירים) עזב את שורות השו"הצ והצטרף ל"מכבי הצעיר". בתנועתנו נתן לו כר נרחב לפעולה והוא נחשב לאחד המדריכים הטובים, היה מן המעמיקים לחשוב. היו אומרים עליו ש"הציונות נשפכת אצלו כמים" ולחניכיו הבוגרים היה אומר: "הפרה אוהבת להניק יותר מאשר העגל לינוק". הוא ראה זכות קיום לתנועתנו רק כתנועה מגשימה. בימי בחינות הגמר. בביה"ס התיכוני, כשעמדנו לפני היציאה לגרעין - היה מבלה בערבים בבית חברי הגרעין ומשוחח אתם על חיי חברה, חיי תרבות בהגשמה וחיי אמונים במסגרת. בהיותו כבר בהכשרה לא הסתפק בחיים היומיומיים הרגילים, "צריך לעשות משהו גדול", היה אומר, מבלי לפרש את דבריו. בתקופת "ההפוגה" שבין 29 ביוני ותקופה מסוימת אח"כ, דרש להוציא אותו לתפקידים וקשה היה לעצור אותו: חוסר המעשים הרגיזו.
עם תום שנת ההכשרה כ שהחבורה עמדה להפרד, מי לתפקידים בחטיבה ומי לקבוצת "הסוללים" - עמד ישעיהו בפני פרשת דרכים רצינית. אנו ידענו מבלי שיאמר זאת, מה תהיה החלטתו.
רק שורה אחת הוקדשה לו בעתון: ישעיהו ספקטור הי"ד, נפל על משמרתו בנגב. הבינונו - שייקה לא יחזור...

איציק


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח