שבתאי נפל, לא היה הראשון בין חברינו שהלכו לבלי שוב. הקבוצה התרגלה לשמוע על נפילתם של חברים יקרים, כשם, שכל הארץ התרגלה לזאת אולם עם כל קרבן חדש, מתעורר משהו בלב וקשה להשלים עם העובדה. רק תמול תכנן עמנו יחד את תכניותינו המשותפות, רק אתמול היה ביננו, חי ער מלא חיים ומרץ, ועתה תלויה תמונתו על הקיר עוטה שחורים.
יצא להכשרה במשק, התגיס לחטיבה, החיים היו עטופי סוד. עבר את חיי ה"זקס", החפושים, המאסרים ופעולות הפלמ"ח הראשונות. "שרונה" "ליל וינגייט" "הגשרים" ועוד. תמיד הראשון, תמיד אמיץ ומוכן לכל. ביום עבד ובלילה ממלא את תפקידו בטפול בנשק המוסתר. בתום השירות הצטרף לקבוצה. אף כאן מילא תפקידים חשובים בשטח הבטחון. אהב את החיים ועם זאת ידע מה הם תובעים ממנו ונתן הכל. היה מסור בלב ונפש לרעיון הקבוצה למטרתה. בנפלו אבדנו את ה-חבר וה-רע.