תפריט נגישות

ניסים לוי ז"ל

רשימות לזכרו

דרכו האחרונה

אלבום תמונות

דרכו האחרונה

בערב הפעולה התאספנו במקום הריכוז. לאחר שכל אחד מאיתנו קבל את נשקו עשינו תרגיל קצר ויצאנו לבסיס. בכיתה היו כמה מקבוצתנו.
הדרך (7 ק"מ בערך) עברה עלינו ללא הפרעות. נתקלנו בסלעים ובקוצים וסוף סוף הגענו לנקודת ההיערכות. החובש נשאר במקום זה ואנחנו מתקדמים בשקט גמור. עם הצעדים הראשונים הרגישו בנו הערבים המתוחים והמוכנים להתקפה שתבוא עליהם. הכלבים התחילו לנבוח ואותה שעה פתחו עלינו באש, שלא היתה מכוונת בהתחלה. כעבור רגעים מספר גילו אותנו והכדורים זמזמו באזנינו. אחרי שיקול קצר נתן המפקד את הפקודה להתקדם בחיפוי הדדי. גדרות האבנים, שהיו מסביב לכפר, עזרו לנו בהרבה - היו לנו למחסה. בכל קפיצה עברנו אחת מהן וכך הגענו עד למרחק 50 מטר מהכפר. בינתיים נטשו הערבים ברובם את הבקתות שלהם ונשארו רק אחד או שנים בלבד. שהמשיכו לירות אלינו. ליד גדר האבנים האחרונה נעצרנו לשם בדיקת חורבה מבודדת, מפקד החוליה שלנו קרא לנסים ולעוד חבר לגשת אליו. החבר נענה מיד, מנסים לא באה כל תשובה.
בריתחת הקרב לא עלה על דעתנו, כי משהו רציני קרה לו. חשבנו, שנמצא הוא, בחוליה שהלכה לבדוק בית אחר. החוליה השניה חזרה ובתוכה לא ראינו את נסים. לחפשו מיד - היה בלתי אפשרי. נכנסנו לכפר, הצתנו כל דבר שניתן להצתה. באותו זמן יצאה חוליה לחפשו.
בהגיעם לגדר האבנים האחרונה, מצאוהו שוכב עליה, הכלי בידו, האצבע על ההדק, והוא בלי רוח חיים. הוציאוהו מהמקום המסוכן והחובש בדק אותו. ראה שהכדור פגע בו ליד אזנו הימנית ויצא מהצד השני. חשבנו שעודו חי.
נשאנו אותו בדרך נסיגתנו לבסיס, הרופא קבע שמת מיד, לאחר שהכדור פגע בו.
הפעולה הצליחה, אך עלתה לנו במחיר יקר מאוד.
משה

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה