כפר-יעבץ היה שלוח כאצבע מן האזור העברי לאזור הערבי.
ריחוקו היחסי ממרכז עברי גדול (כארבעה ק"מ מגוש תל-מונד) וקרבתו לישוב ערבי (כשני ק"מ מקלנסאוה), חולשתו הבולטת במספר תושביו, בשטחו הקטן ובטיב ביצוריו הדלים - כל אלה שימשו אבן-שואבת לערבים המקומיים והזרים וגירו אותם לתקוף את הישוב.
כוחות סדירים למחצה של האויב חנו בטירה, בקלנסואה ובטייבה.
יחידות אויב קטנות היו תוקפות באש, ביחוד בשעות הלילה, את כפר יעבץ, וכיתת ערבים מזוינים החזיקה בבית גדול שחלש יפה על השטח.
פלוגה א' של גדוד 32 החזיקה בקו, כששלוש מחלקותיה מוצבות בכפר-יונה, בכפר-הס ובכפר-יעבץ.
ביום השבת 27 בדצמבר 1947 הגיעה לכפר-יעבץ המחלקה מכפר-יונה, כי הגיעו ידיעות על תכונה להתקפה. אבל המחלקה לא נשארה וחזרה במסע מובטח לכפר-יונה. בתחילת דרכה הותקפה באש מכוון קלנסאוה ע"י כנופיה גדולה. המחלקה נסוגה לכפר-יעבץ. שניים מאנשיה נהרגו.
בינתיים נוספו מאות ערבים מזוינים מכפרי הסביבה והחלה התקפה כבדה על כפר-יעבץ. כוחות האויב הסתערו מספר פעמים על הכפר, מצפון וממזרח והצליחו לרגעים מעטים להגיע עד לגדרות.
הקרב נמשך כשש שעות. בסך הכל השתתפו בהתקפה על כפר-יעבץ כ- 600 איש.
כל ההסתערויות על הכפר נהדפו.
ההתקפה היתה ראשונה בעוצמתה בגזרת החטיבה והעמידה את המתגוננים במבחן חמור. אולם לעובדה, שלמרות עדיפותו הרבה של האויב בכוח אדם ובנשק לא איבדנו את עשתונותינו והצלחנו להדוף את ההתקפה, נודעת היתה השפעה עצומה על ה"מורל" של האויב ועל תכניות מנהיגיו. היתה זו חוליה ראשונה בשרשרת התקפות, שהערבים הקהו בהן את שיניהם ואילו כוח עמידתנו חושל יותר ויותר. מטבילת-אש ראשונה זו, בה הדפנו את האויב שהגיע עד גדרות הישוב, הפקנו לקח רב שעמד לנו בימי המלחמה הבאים.
2 חיילים נפלו בהתקפה זו.
כפר-יעבץ הותקף והופגז מספר פעמים בתקופת מלחמת העצמאות. 3 חיילים נוספים נפלו בהתקפות אלו.