רב"ט עמוס בן פורת ז"ל

אלבום תמונות

פתח תקוה, 1 במאי 1948
"... ממכתביך הקודמים שמצאתי בשובי הביתה הנני רואה כי הנך מרוכז במעשיך. כפי הנראה כרסך מלאה סיפורים ויש לך מה לספר, אפילו בלי "ציזבאט" - ואני מחכה לך בקוצר רוח. גם לי יש קצת מעשיות צ'יזבאט בשבילך. ממכתביך ניכר כי אין לך אמונה כי תשיג חופשה בקרוב. אל לך להתייאש. תבע ובקש ותבוא על סיפוקך.
המצב שלנו השתנה, ותמונת הארץ היא רבגונית יותר לעומת המצב החדגוני של יזמת האויב שהיה עד לפני חודש. הנני מאמין כי נצא מהתקופה ההזאת בלתי נכנעים ונרכוש לנו את ראשית העצמאות. העומס על הנוער קשה, ואולי חמור, אבל אצל כל עם זהו חלקו של נוער בכל מלחמה, חלקו היחסי לגבי בני יתר הגילים. האמן, עמוס, יהיה עוד טוב!
בבית נתקבלתי יפה ע"י ורדה. היא פטפטנית, בובה מלאת חיים ותנועה. גיורא, כרגיל, רגשני, ועל אמא כל העול. לא הצלחתי ע"י עבודתי החדשה להקל עליה, וזאת בגלל המלחמה.
עמוס, כתוב לעתים קרובות ככל האפשר. אנו נגמול לך כגמולך. הדודים וכל המשפחה אינם פוסחים על כל הזדמנות לדרוש בשלומך. מסור נא שלום לחבריך ולחברותיך. ולעצמך קבל מנת חיבוק של אביך, ואיחולי הצלחה בכל אשר תפנה!
יוסף".
מכתב זה כבר לא הגיע לידיו של עמוס. האחרון שכתבנו לו
מתוך הספר "כברת דרך" / יוסף בן פורת

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח