ב-13 בדצמבר 1947 נרצח יהודי באחד הרובעים הערביים בצפת, ובכך ניתן האות להתפרעות הערבים. ב-2 בינואר 1948 פתחו הערבים בהתקפת יריות ממושכת על הרובע היהודי, ומאז לא פסקו נסיונותיהם לכבשו. לוחמי ה"הגנה" ערכו פעולות תגמול נועזות, אך הבריטים הפריעו הרבה והשתדלו להשפיע על היהודים שייכנעו לערבים או יפנו את העיר. ב-17 במרץ 1948 עלה אוטובוס "אגד" בדרך לצפת על מוקש ערבי ועשרות יהודים נפגעו. ב-23 במרץ נפגע אוטובוס "אגד" במוקש, 6 יהודים נהרגו ורבים נפצעו. ב-16 באפריל 1948 פינו הבריטים את צפת, מיד פתחו הערבים בהתקפת יריות על הרובע היהודי, ולילה שלו השיבו המגינים אש עד שהצליחו למנוע את התוקפים מלפרוץ אל הרובע. המערכה לשחרורה של צפת החלה עם הקרב על דרכי-הגישה אליה. בירת הגליל העליון היתה השלישית בין הערים המעורבות שזכו להשתחרר לפני פלישת צבאות ערב לא"י.