אלבום תמונות
עבודתם של הקתמ"רים פרדי עירון, דן חירם וישראל בן-אמיתי, האימונים הקשים בדרום הארץ, קרבות השריון בסיוע תותחי צה"ל, המעבר מן הנגרר למתנייע - כל אלה הניבו פרי ב-6 ביוני 1967, כשהותרה רצועת הגבול עם מצרים לאחר תקופה ארוכה של המתנה מתישה.
הפקודה "סדין אדום" - אות הפתיחה למלחמת ששת הימים - תפסה את תותחני צה"ל לאורך כל קווי הגבול: בצפון - מול הסורים, בדרום - מול המצרים, ובמרכז - מול הירדנים.
צה"ל הגיע למלחמת ששת הימים, כשהוא מוכן היטב. מטוסי חיל האוויר השמידו בתוך 42 שעות את מטוסי האויב. טנקים והחי"ר שעטו בגזרות השונות לעבר מוצבי האויב. התותחים המתנייעים נעו בקצב של איילות בהשוואה לקצב האיטי בשנות החמישים ובמהלך
מבצע "קדש".
המבחן הגדול הראשון של תותחני צה"ל היה באוגדת האלוף אריאל שרון, שלראשונה בתולדות ההיסטוריה הצבאית בעולם עמדה לפצח מוצב אורך סובייטי - מוצבי אום-כתף שבסיני.
על הכוח הארטילרי של שרון היו מופקדים אל"מ יעקב עקנין, מפקד האגד הארטילרי של אריאל שרון, וסא"ל עמוס ברעם, שמונה למפקד מרחב ארטילרי. מאחורי כוח החי"ר והשריון, שניהל תמרון מלקחיים לעבר המוצבים באום-כתף, עמדו תותחים מתנייעים ונגררים. בקרבות אלה נוסף נדבך חשוב לתורת הלחימה של האגד הארטילרי.
עשרות ספרים ואלבומים פורסמו לאחר קרבות מלחמת ששת הימים. חלקם פיארו את הקרבות, אחרים ניתחו אותם מזוויות שונות. אחד הספרים המקצועיים, שראו אור לאחר מלחמה זו, היה של היסטוריון צבא ארה"ב, בריגדיר ג'נראל ס' ל' א' מרשל, "חרב שלוחה" (הוצאת לוין אפשטיין - ידיעות אחרונות). כך כתב מרשל על קרב התותחנים, שהתחולל במוצבי אום-כתף:
"ב-21.00 הגיעו שרון וגביש לעמדת תצפית טובה. ב-22.45 הורה מפקד האוגדה שרון לכל תותחיו לפתוח באש. תוך עשרים דקות ירו הסוללות 7000 פגזים. ההדים מהדיונות היו מחרישי אוזניים. משהופסק הירי הארטילרי, פרץ החי"ר - אלפיים איש - במורד הדיונות. הוא התפרס ככה, שלפחות גדוד אחד יוכל לפגוע בכל מערכות החפירות מהצד. מעמדות הארטילריה של שרון הופעלו שני זרקורים, שהאירו את זירת הקרב. הקרב פנים אל פנים נמשך שעה שלמה, כשהישראלים מזנקים לתוך החפירות ומטהרים אותן בכדורי 'עוזי' וברימונים. לקראת חצות הם כבר טיהרו את שלושת הקילומטרים הראשונים של אום-כתף דרומה עד לקו הרכסים."
היה זה קרב ארטילרי ראשון מסוגו, שמנע מאות הרוגים. בתוכנית הקרב של האוגדה סוכם חלקו של האגד הארטילרי בצורה לאקונית:
"האגד הארטילרי נתן סיוע להתקדמות וללחימה של החטיבה המשוריינת. עד שעה 15.00, ה-5 ביוני, סיים לדלג את הארטילריה המתנייעת לעבר אום-כתף. בשעה 15.00 החל בטיווח שיטתי של מערך האויב. עד חשכה דילג את המערך הארטילרי והשלים פריסתו וטיווחו. הביצוע היה בליל ה-5-6 ביוני, ובו ניתן סיוע אש להתקפה על
מתחם אום-כתף - אום-שיחאן."
בחילות התותחנים בארץ ובעולם למדו במשך שנים ארוכות את לקחי אותו קרב תותחים והציגו אותו כדוגמה להתמודדות ארטילרית שיכולה למנוע מאות הרוגים בעת הסתערות על מתחם באורך שני קילומטרים.