על מרחב ג'נין-עמק דותן הגנה חטיבת החי"ר המוגברת ה-25 של הצבא הירדני. השמדת הארטילריה הירדנית, שהפגיזה את ישובי חבל תענך ואיימה על שדות-התעופה בעמק יזרעאל, הוטלה על האוגדה שבפיקוד האלוף אלעד פלד, וזו הפעילה את החטיבה הממוכנת 45 בפיקוד סא"ל משה בר-כוכבא. בתוך שעתיים השמידה את סוללת תותחי ה"לוג טום", אחר כבשה את מתחם בורקין, והכוח העיקרי של התרכז בצפון עמק דותן. בחצות ליל 5/6 ביוני הגיעה חטיבת השריון 40 הירדנית לגב ההר תנועתה לא נתגלתה ע"י פיקוד הצפון, וכאשר פתחה בהתקפתה משני הצמתים שבדרום עמק דותן היתה ההפתעה שלמה. רק היסוסיהם של הירדנים ולחימת הגבורה של כוח החסימה הקטן, שהגן על צומת קבטיה, מנעו כיבוש העמק בידי הירדנים התקפת הנגד העיקרית נבלמה ע"י פלוגות הטנקים שחזרו מרכסי ג'נין. מצב החטיבה היה קשה. למרבית הטנקים הכשירים היה מעט דלק ותחמושת. האספקה והחימוש אל יכלו להגיע אליהם. בשעה 30.11 הגיעה שיירת התחזוקה והמרגמות דרך ג'נין ל"מעוז החטיבתי", שנותר כמעט ללא דלק ותחמושת. כל אותה עת פעלו מטוסי חיל-האויר נגד ריכוזי השריון הירדני, עד הצהריים לא ביצעו הכוחות הלוחמים תנועות בשטח, לבד מחילופי אש טנקים וארטילריה. אחרי הצהרים התפתח קרב עז בחלקו הדרומי-המערבי של העמק, שם "נתקעו" 4 טנקים של כוח העתודה החטיבתי, והירדנים ניסו למנוע את חילוצם. הכוח המחלץ נקלע למארב של שריון ירדני ונגרמו לו אבידות כבדות.