אלבום תמונות
חבר נפל
ואי אפשר להבין זאת, הלב מסרב לקלוט את העובדה שיותר לא נראה את נמרוד. אני מנסה לשבת ולכתוב, אולם מסתבר לי שלא אוכל להביע בעט וניר את אשר ליבי רוצה לאמר, את מה שאני מרגיש. איך שלא אנסה להלביש את המלים ולסדרם, זה לא יצא כמו שרציתי שיצא.
למדתי עם נמרוד שלוש שנים בפנימיה הצבאית. עוד כשמונה חודשים שרתנו יחד בצנחנים. ובמסגרת קורס הקצינים בו שהינו יצאנו למלחמת הקודש ממנה לא חזר.
אינני יודע אם היטבתי להכירו, ברור לי שלא תמיד הצלחתי לעמוד על כוונותיו ומחשבותיו, אך אני יודע שלעולם לא אשכח את הג'נג'י שידע לצחוק ולחייך. שידע להיות רציני ושכה אהב מתמטיקה וילדים... עקשן היה. לפעמים היה מסתכסך עם החבר'ה ובלבד שלא יוותר על עקרונותיו בהם דגל. לעולם לא וותר על הצדק, תמיד מחה כשנעשה עוול, ועמד על כך, אפילו כשזה היה כרוך בהסתבכות עם מדריכים ואפילו היה הדבר גורר ריב עם חברים.
הוא היה ספורטאי מצטיין בכל השטחים. גאה ובוטח. היה "הכוכב" של המחזור בכדרגל, כדורסל ואתלטיקה.
תמיד היה מנתח כל דבר על פי ההגיון והשכל הישר - מכאן, המשיכה וההצטיינות במתימטיקה.
למרות שדג בהגיון לשמו, היה בחור בעל רגשות עדינים וזכורני איך בתקופה לפני המלחמה שכשישבנו בקבוץ "עין השלושה", הראה לכל חבריו לחדר שיר שאמא כתבה ושלחה לו לחזית.
אינני יודע אם אהב שירה והתענין בנושא. אך היתה לו נשמה פיוטית ולא אחת כשישבנו ושוחחנו, העלה נמרוד נושאים כלליים כמו הגורל, הנצח, חיי האדם ויעודו של האדם בחיים. ואני סבור שעד רגעיו האחרונים הוסיף לדון ולשקול בבעיה זו.
הוא היה חייל למופת, מבצע פקודו בצורה הטובה ביותר. היה בעל הכרה ועשה מה שעשה מתוך כוונה ומתוך ידיעה ברורה שבשרתו את מולדתו הוא עלול לשלם מחיר יקר. אך, אף לא אחד מאתנו צפה שכה יקר יהיה המחיר ושכה גדולה תהיה האבידה.
יהי רצון, נמרוד, שקרבנך לא קרבן שוא הוא. בזכותך ובזכות שאר חללי צה"ל במלחמה עקובה דמים זו נפרצה הדרך שתוליכנו לשלום.
ובבוא השלום, תהיה השמחה מהולה בתוגה, עליך עליכם אחי האמיצים שהקרבתם את נפשכם מתוך ידיעה ברורה שע"י כך יוכלו תושבי ישראל לחיות חייהם באין מפריע, וחייהם לא יהיו עוד הפקר, לכל חבלן ומסתנן.
נשבע אני לך, נמרוד, שלעד לא נשכחך ואם יהיה צורך נמשיך כולנו במקום בו נבצר ממך להמשיך - נלחם על זכות עמנו לחיות בארצו בשלום - עד בא השלום.
חברו בפנימיה ובחיל צנחנים
יהודה פלור.