בליל ה-20-19 ביולי, לאחר הכנות מייגעות ומדוקדקות, יצא הכוח בפיקודו של ד. לדרכו בסירות גומי. הסירות הגיעו לנקודת הטבילה המיועדת, ובשעה 23.00 החלו הלוחמים בשחייה אל עבר היעד. הים היה בדרגה 1 והרוח בעוצמה של כ-5 קשר. כעבור כשעה התברר, כי התקדמות הכוח איננה כמתוכנן, בגלל זרמי המים. מפקד הכוח הפורץ, ד., החליט בנקודה זו לעבור לצלילה. לאחר 25 דקות עלה ד. להצצה, וראה כי במקום להתקרב ליעד, נסחף הכוח דרומה והוא נמצא כ-600 מ' דרומית מזרחית לאי.
במקביל, התמקם כוח הרתק, בפיקודו של ע., על תמרור ימי, אשר היה מיבנה בטון שהתרומם כ-2 מ' מעל פני המים ושכן כ-200 מ' מדרום לאי. כוח הלוחמים במים, בפיקודו של ד., החל אותה שעה בשחייה מואצת, כדי להדביק את לוח הזמנים שנקבע ובשעה 01.00 הגיע הכוח כ-150 מ' צפונית למגדל המכ"ם. כאן צלל הכוח שוב וכעבור מיספר דקות של התקדמות נעשו המים רדודים והלוחמים הגיעו עד בית המכ"ם. מפקד הכוח, ד., עלה על פני המים ויחד עימו עלו גם אנשי חוליית הפריצה.
ששת הלוחמים שעלו ליבשה החלו לנוע אל עבר גדר התיל והחלו בחיתוכה. בו בזמן החלו עולים אט-אט על-פני המים גם שאר הלוחמים. בשלב ההתחלתי של חיתוך הגדר נמצאו הכוחות מתחת לגישרון שהורכב מעשרה עמודי בטון, אשר שימשו מסתור ללוחמים. מנקודה זו נראו בבהירות השומר בעמדת המקלע הצפונית-מערבית, שומר על הגג ושומר נוסף שנכנס לפתח המערבי מן המדרכה.
בעוד הגדר נחתכת ע"י ד. נראה זקיף מצרי יוצא מדלת המגדל החוצה, כשהוא מדליק פנס או סיגריה, כשבמקביל התגלתה לפתע פירצה בגדר. השומר הלך והתקרב ואז, מחשש לגילוי מוקדם של הכוח, פתח עליו א., מאנשי חוליית הפריצה, באש וכל החוליה חדרה מבעד לפירצה פנימה, טיפסה על קיר הבטון התלול והמחוספס ופנתה אל עבר עמדת מקלע מיספר 3.