מלחמה הידועה גם בשם מבצע סיני. נחשבת למלחמת-מנע, שנועדה לשבש יזמה צבאית מצרית להילחם בישראל יחד עם בעלות-ברית ערביות אחרות. נגד ישראל נערכה מלחמה מדינית בלתי פוסקת וחרם מסחרי, הוטל הסגר בתעלת-סואץ ובמצרי טיראן על אניות ישראליות. תעמולת זוועה נגד המדינה הופצה ברחבי העולם תוך ניצול בעיית הפליטים, שמדינות ערב עצמן גרמו להיווצרותה. מצרים הגבירה את עצמתה הצבאית, אגרה נשק רב וציוד מלחמתי בסיני. בראשית פברואר 1956 הכריז דובר רשמי בקאהיר כי הנשק הסובייטי שנרכש על-ידי מצרים, מוצב כבר לאורך החזית הישראלית וכי הצבא המצרי השלים את אימוניו בהפעלתו. בסוף אוקטובר הצטרפה ירדן לפיקוד הצבאי המשותף של מצרים וסוריה, ובכך הגיע האיום הערבי על ישראל לשיאו. כל אלה, בצירוף הגברת פעולת ה"פדאין", הביאו להכרזת גיוס כללי בארץ. באותו זמן סיימו בריטניה וצרפת את הכנותיהן לפשיטה על אזור הסואץ. ב-29 באוקטובר 1956 נפתח מבצע סיני. כוחות ישראל הביסו את כוחות המצרים והניסו אותם מכל חצי-האי סיני, מרצועת עזה וממצרי טיאראן שבכניסה למפרץ אילת. שלל המלחמה היה עצום ורב. הוברר כי חצי-האי סיני שימש מאגר נשק גדול וכי רוב הנשק והאספקה היו מתוצרת הגוש הסובייטי. בעת ובעונה אחת עם מבצע סיני פשטו כוחות בריטיים וצרפתיים על איזור תעלת סואץ. הגוש הסובייטי התערב לטובת מצרים ואף ארצות-הברית החליטה לדרוש נסיגת הבריטים והצרפתים מאיזור התעלה והחזרת צבא ישראל אל קו שביתת-הנשק שלפני מבצע סיני. לאחר מאבק מדיני נסוגו הכוחות. כוח החירום של האו"ם הוצב ברצועת עזה, במצרי טיראן ובגבול סיני.