מבצע חמץ נועד לכתר את יפו ולכבשה. נערך בפסח, בין 27 באפריל 1948 ל-30 בו. יומיים לפני המבצע ריכז אצ"ל כ-600 מאנשיו, ובסיוע מרגמות החל לתקוף את שכונת מנשיה. אחרי יומיים נותקה השכונה ונכבשה. כוחות בריטיים שהגיעו למקום החלו להפגיז את תל-אביב. לאחר משא-ומתן סוכם כי שכונת מנשיה תישאר בידי כוח יהודי, אך יש להחליף את אנשי אצ"ל בחיילי ה"הגנה".
בו-ביום החל מבצע "חמץ", בשיתוף כוחות מחטיבות "אלכסנדרוני", "קרייתי" ו"גבעתי". הפיקוד הוטל על מפקד "אלכסנדרוני" דן אבן. כוחות אלה, שחולקו ל-18 כוחות משנה, לא תקפו ישירות את יפו, אלא פעלו לכיתורה. היה חשש כי תקיפה ישירה תגרום להתנגשות עם הצבא הבריטי. כוחות "אלכסנדרוני" כבשו את מחנה הצבא בתל-ליטווינסקי, את חיריה וסיקיה וחסמו את כביש לוד-רמלה. כוחות "קרייתי" כבשו את אבו-כביר, ג'בליה וסלמה. כוחות "גבעתי" כבשו את גבעת תל-עריש, אך נהדפו בהתקפת-נגד ערבית, תוך אבידות רבות. לעומת זאת, כבשו את כפר יאזור וחסמו את הכביש הראשי. יפו כותרה, והחלה בריחה המונית מהעיר. רוב 70 אלף תושביה עזבוה, ב-13 במאי חתמו נכבדי העיר על הודעת-כניעה.