מבצע שנערך בימים 17-18 ביולי 1948, כדי להשתלט על רצועת המשלטים שממזרח לכביש ג'וליס-ברייר ולפתוח את הדרך אל הנגב. ההשתלטות על רצועת המשלטים היתה מביאה גם לניתוק כביש מג'דל-בית-ג'וברין שממזרח ל"צומת", החיוני למצרים, וגם פותחת דרך-מישנה לנגב הנצור. אור ל-17 ביולי פשט כוח ישראלי על הריכוז המצרי באשדוד, כדי לרתק כוחותיו לגיזרה זו ולהסיח את דעתם מהפעולה העתידה להתנהל במקום אחר. כוח ישראלי אחר פשט על הכפר בית-עפא עוד לפני כן, אור ל-15 ביולי. מעוצם ההפתעה נמלט הגדוד המצרי שהחזיק בכפר. נלקח שלל והושגו ידיעות חשובות על כוחות האוייב. עם שחר נסוגו הלוחמים. כוחות מחטיבת "גבעתי" וחיל-הנחיתה על בית-עפא, נכשלה. המצרים שחזרו לכפר אחרי הפשיטה של 15 ביולי, ביצרוהו היטב והיו דרוכים על משמרתם. לאחר קרבות מרים נסוג הכוח הישראלי באבידות רבות. לעומת זאת נכבשו הכפרים חתא וכאראתיה, ב-18 ביולי.
ההפוגה השניה נכנסה לתוקפה, אולם המצרים השיגו בהפוגה מה שלא השיגו בקרבות. הם תפסו משלטים אחדים מול כאראתיה ועל ידי כך שוב ניתקו את דרך המישנה אל הנגב.