בעת ההפוגה השניה, שנכנסה לתוקפה ב- 19.7.48, סגרו המצרים את פרצת כרתיה (ההישג החשוב ביותר של מבצע "מוות לפולש") ומנעו מצה"ל להעביר דרכה שיירות לנגב, בניגוד לתנאי ההפוגה. כדי להבקיע מסדרון בגיזרת פלוג'ה ועיראק-אל-מנשייה, תוכננו הפעולות הבאות:
- כיבוש פלוג'ה והתבססות באזור.
- חסימת כוחות האוייב הנמצאים בעיראק אל-סויידאן ובעיראק אל-מנשייה.
- הסחת כוח האויב באזור עג'ור ובית-ג'ברין.
- הטרדות והסחות בכיוון חוליקאת, כאוכבה וגבעה 138- סילוק האוייב ממשלטים שנתפסו בידיו באזור שמדרום לפלוג'ה לכיוון בריר.
בליל 28.7.48 נערך מבצע 'גי"ס 1'. השם הורכב מראשי-תיבות של שלוש החטיבות המשתתפות: 'גבעתי', 'יפתח' ו'הנגב' ("סרגיי" - כינויו של נחום שריג מפקד חטיבת הנגב). המבצע נועד להרחיב את מסדרון כרתיה ולאבטח אותו, כדי לפרוץ את הדרך לנגב, באמצעות כיבוש בסיסי האויב העיקריים בגיזרת פלוג'ה - עיראק אל-מנשייה. הדרך עברה מצומת מסמייה לצומת קסטינה, ומשם לפלוג'ה ולבאר-שבע. למפקד המבצע מונה שמעון אבידן, מח"ט 'גבעתי'.
כוחות ומשימות:
- חטיבת 'גבעתי' - 5 גדודים. מטה החטיבה - בג'לדיה.- כוחות הנפה - 3 מחלקות.- חטיבת 'יפתח' - הגדוד הראשון ומטה החטיבה בגת; הגדוד השלישי בחתה וכרתיה.משימות הגדוד הראשון: כיבוש פלוג'ה והמשלט המערבי והתארגנות להגנה במקום; חסימת קטע הכביש ליד עיראק-אל-חרב; עתודה בגת - פלוגת רגלים. מפקדי הגדוד היו: איתיאל עמיחי, אסף שמחוני (סמג"ד) ושייקה גביש (קמב"צ).- חטיבת הנגב - ערוכה במשלטים, שלושה מהם שולטים על קטע הדרך פלוג'ה-בריר. מטה החטיבה - בברור-חיל.
משימות: טיהור אזור ביר-אבו-ג'אבר, דרומה לפלוג'ה. הטרדת הכוחות המצריים שישבו על הציר מבית-ג'ברין ועד אשקלון.- גדוד שיריון - בג'וסיר.כל אחת מהחטיבות פעלה עצמאית בגיזרתה, בתיאום מוקדם, כשחלקה העיקרי של הפעולה מוטל על הגדוד הראשון (כיבוש פלוג'ה) ועל גדוד 53 (כיבוש עיראק אל-מנשייה).ביצוע הפעולות:- כוח 'גבעתי' (גדוד 53, בפיקוד יצחק פונדק) שניסה לכבוש את משטרת עיראק אל-מנשייה נכשל ונסוג.
- כוח אחר של 'גבעתי' ביצע התקפת הסחה על בית-עפה.
- כוח 'יפתח' כבש את רוב שטחו של הכפר פלוג'ה אך נאלץ לסגת. כך נערך הכוח שיצא מגת: פלוגה ד' (של איתמר גולני, ובראשה רחבעם זאבי ('גנדי') תפסה משלטים מדרום לפלוג'ה, ללא התנגדות; פלוגה ב' (המ"פ פנחס זוסמן- 'סיקו') הגיעה למקומה בערוץ וחיכתה להוראות. פלוגה א', עם המ"פ יצחק חופי ('חקה') הגיעה למקומה בואדי, מזרחה לפלוג'ה.
לאחר הפגזה של מרגמות "3 על פלוג'ה, פרצה פלוגה א' לעיירה וכבשה חלק ניכר ממנה מידי המצרים, עד לכביש החוצה אותה מצפון לדרום. הפלוגות האחרות התקדמו גם הן בהתאם לתוכנית, ללא התנגדות של ממש. המג"ד נכנס לעיירה עם מטהו ואז נורתה לעברם אש חזקה. כאשר נודע למג"ד כי ההתקפה על משטרת עיראק אל-מנשייה נכשלה, הורה על נסיגה. שני מ"פים ניסו לערער על הפקודה, שנראתה להם לא מוצדקת. ניסיון של המח"ט להיכנס לרשת הקשר, כדי לעצור את הנסיגה - נכשל.כאשר הבחינו המצרים בנסיגת הכוח, הם חידשו את הקרב והיקשו על הנסיגה. הגדוד עזב את פלוג'ה והמצרים השתלטו עליה מחדש.
באותו לילה, קבע המח"ט מולה כהן כי ההוראה לסגת הייתה טעות חמורה, שנבעה משיקול-דעת מוטעה, ובעקבות כך התמנה אסף שמחוני למג"ד, ושייקה גביש נתמנה לסגנו.
לפלוגה הפורצת היו 4 הרוגים ומספר פצועים.הגדוד השביעי יצא מברור-חייל צפונה, במטרה לתפוס מתחם מוגן ממערב לפלוג'ה, כדי לאבטח את המסדרון שהיה אמור להיפתח - ותפס כמה משלטים, מהם התנהלו עם המצרים חילופי-אש שנועדו למנוע מעבר שיירות מצריות בדרך העפר שעקפה את כרתיה והובילה מפלוג'ה לעיראק סויידאן ("דרך בורמה המצרית"). גם כוחות מגדוד 9 שולבו בהחזקת המשלטים, ומחלקות הג'יפים סיירו בלילות לאורך גדר התייל שהניחו המצרים, כדי למנוע מעבר שיירות ישראליות לנגב.
שמות הנופלים: יהושע אשכנזי, אריה גולדברג, זכריה טרבס, יוחנן כנעני.