מרדכי מוטלה גולדרט ז"ל

קורות חיים

מרדכי (מוטלה), בן מאיר גולדרט נולד בשנת תרס"ו (1906) בעיירה קלץ שבפולין.

גדל בפולין, היה מעורה בתנועת הנוער "פרייהייט" והצטרף להכשרת "שחריה" שעלתה לארץ בשנת 1929. הוריו ואחיו שנותרו באירופה ניספו בשואה.

בתחילת דרכו בארץ היה חבר קיבוץ גבעת השלושה. בשנת 1934 עזב את הקיבוץ, התיישב בפתח תקווה הסמוכה והחל לעבוד במחצבות שבמגדל-צדק. נשא לאישה את שרה, אשר נפטרה זמן קצר לאחר לידת בתו שולמית. לאחר מכן נשא את רחל ונולד בנו יהושע.

מרדכי היה פעיל בהסתדרות העובדים ומטעמה ישב בהרבה מוסדות וועדות בעיר. היה חבר ועד פועלי מחצבות מגדל-צדק, חבר פועלי-ציון ופעיל בארגון ה"הגנה".

עם החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל, בכ"ט בנובמבר 1947, הלכה וגאתה המתיחות בין יהודים לערבים בארץ. ביום 05.12.1947, ימים ספורים אחרי ההחלטה ובעיצומה של אותה מתיחות, החליט מרדכי לצאת ולבדוק מה קורה במחצבות שבהן נהג להעמיס חצץ לעבודות הביצורים. למרות שידע שהמחצבות נמצאות בשטח ערבי ולמרות ההפצרות מצד אשתו ובנו, יצא מרדכי עם נהג במשאית, כשהוא מבטיח למשפחתו לחזור בצהריים.

במחצבה העמיס מרדכי חצץ ויצא חזרה לפתח תקווה. ביציאה מהמחצבה עצרו אותם פורעים ערבים והתקיפו אותם ביריות. הנהג נפצע, ומרדכי נפגע ומת במקום, ביום כ"ב בכסלו תש"ח (05.12.1947).

בעיתונות אותם ימים נכתב: "מרדכי טיפח למעשה את רעיון אחוות העמים, ובמחצבות הוא ידע לקשור שיחה עם הערבים והאמין שאפשר לגשר בין עמלי שני העמים שהגורל זימנם לחיות ביחד. בעת מאורעות 1939-1936 לא הפסיק את עבודתו במחצבות והיה בין הראשונים שתבעו את המשכת העבודה. ואכן תחת מטר יריות ומוקשים בדרך התמיד יחד עם חבריו בעבודה. גם עתה עם ראשית המאורעות תבע להמשיך בעבודה. רוחו האמיצה הניעה אותו לצאת למחצבות ללא משמר. בדרך פגעה בו יד זדים והוא נפל כחייל על משמרתו".

בן 40 היה מרדכי במותו. הותיר אישה ושני ילדים. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בפתח תקווה.

שמו הונצח בבית יד-לבנים בפתח תקווה, כחלל ראשון של אם המושבות במלחמת העצמאות.