קורות חיים
אליהו-יששכר, בן-הזקונים של חנה ואלתר, נולד ביום כ"ז כסלו תרע"ב (18.12.1911) בירושלים. בהיותו בן שנתיים עברו הוריו לפתח-תקוה, שם שימוש אביו כשוחט. בימי מלחמת העולם הראשונה פקד אסון קשה את המשפחה: אחיו ואחותו של אליהו-יששכר נהרגו בהפצצה. ההורים התנחמו בבן-הזקונים, שגדל וגילה כשרונות בלתי רגילים. מוריו בביה"ס "נצח-ישראל" היללו את כשרונותיו והתמדתו. לאחר סיום לימודיו בביה"ס נכנס ל"ישיבה הקטנה" שעל-יד ישיבת לומז'ה, ובה קיבל את עיקר הכשרתו בלימוד התלמוד ומפרשיו. שלוש שנים למד בישיבה זו והצטיין בשקדנותו.
בשנת תרפ"ח (1929) הצטרף אליהו-יששכר לישיבת חברון. תוך זמן קצר נמנה עם המעולים שבתלמידים והמתמידים. הוא נהג לשכב לישון בשעה מאוחרת, לאחר יום ארוך ומייגע של עיסוק בתורה, ובשעה 2 בלילה קם משנתו, ישב ליד עששית ולמד בניגון.
ביום שלפני פרוץ מאורעות אב תרפ"ט ביקר בירושלים בבית קרוביו, ואימו באה והפצירה בו שישוב אתה לפתח-תקוה עד יעבור זעם; אולם הוא חס על ביטול תורה ושב לחברון בו-ביום. בשבת י"ח באב תרפ"ט, עת עסק בתורה, התנפלו עליו פורעים ערבים ופצעוהו קשות. למחרת, ביום י"ט באב תרפ"ט (25.8.1929), נפטר מפצעיו. ברגעי גסיסתו לחש: "אני הקורבן השלישי במשפחתי".
אליהו-יששכר הובא למנוחות בבית העלמין היהודי בחברון. הניח הורים, שני אחים ושתי אחיות. בן 18 בנפלו.
שמו הונצח בספרים מלחמה ושלום בארץ-ישראל ויזכור לחללי תרפ"ט.