תפריט נגישות

מורשת קרב

החרמון מלחמת יום כיפור

אודות

הגבוה בהרי רמת-הגולן. אופיו הטופוגרפי של החרמון הופך אותו לחסימה הררית בלתי-עבירה. מוצב כתף החרמון היה הגדול במוצבי קו החזית הסורית.

בשל חשיבות והאסטרטגית, היו בו מתקני התראה, תצפית ובקרה מתוחכמים של חילות המודיעין, האוויר והקשר.
ביום הכיפורים נמצאו במוצב הישראלי בחרמון 57 חיילים וקצינים ובהם 14 לוחמים מחטיבת "גולני".

הסורים תקפו את המוצב בסיוע הפגזה כבדה, כאשר 4 מסוקים סוריים פלטו עשרות חיילי קומנדו סורים, שהסתערו על מוצב החרמון.

תוך זמן קצר הצליחו חיילי הקומנדו הסורים לחדור לתוך המוצב כשחיילי "גולני" מנסים למנוע זאת בעדם בלחימה נואשת. החיילים הישראלים הסתתרו במבוכי המוצב ובמסדרונותיו. 13 מהם הצליחו להמלט מתוכו בחסות החשיכה. אחדים מהם נורו ונהרגו במארבים, 3 חיילים ישראלים הצליחו להסתתר באחד מכוכי המוצב משך 6 ימים. 31 חיילים נפלו בשבי הסורי.

ב-8 באוקטובר 1973 ניסו שתי פלוגות מחטיבת "גולני" לכבוש את מוצב החרמון. החיילים הסורים ארבו לחיילי צה"ל במעלה הדרך ומחוץ למוצב ופגעו בהם קשה. 25 נהרגו ורבים אחרים נפצעו בנסיון זה.

במשך ימי המלחמה הפציצו מטוסי חיל האויר הישראלי את המוצב ללא הרף.

ב-21 באוקטובר יצאה חטיבת "גולני" לכבוש שוב את המוצב. חיילי החטיבה עלו בשתי דרכים אל המוצב ובשעות המאוחרות של הלילה, לאחר קרב דמים שנמשך 7 שעות, הצליחו לכבוש את המוצב מידי הסורים.

55 חיילי "גולני" נהרגו בפעולה זו ו-79 חיילים נפצעו. במקביל, הצליחו כוחות של חטיבת צנחנים-מילואים לכבוש את מוצב החרמון הסורי, במבצע מונחת ממסוקים. בפעולה זו נהרגו 2 חיילים.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה