האנדרטה ממוקמת ברחוב חיים עוזר.
כ"ז בניסן נקבע כיום הזיכרון לארבעת חללי פתח-תקוה שנפלו במאורעות תרפ"א.
מאות פורעים ערבים מכל כפרי הסביבה עלו על פתח-תקוה, כשרצונם למחות את המושבה מתחת לפני השמים.
גמלים עמוסי פחי-נפט להצתת הבתים ואחריהם זקנים נשים וטף ובידיהם סלים לאיסוף השלל. קמץ קטן של לוחמים כשבראשם אברהם שפירא ואבשלום גיסין יצאו לקראתם, כששאר בני המושבה נאספו בבית-הכנסת ומשם יצאו דרך רח' פינסקר לאזור תחנת הרכבת, שם נערך הקרב. קומץ הלוחמים הצליח להבריח את התוקפים, בסוף הקרב התברר כי שלושה לוחמים נפלו והרביעי נפצע ונפטר.
כל תושבי המושבה באו ללוות את גבוריהם: אבשלום גיסין, חיים צבי גרינשטיין, נתן רפופורט וזאב אורלוב.
בלוויה הספיד משה גיסין את בנו אבשלום: "מאושר אני... שזכיתי להיות עד חי למאורע היסטורי זה בחיי פתח-תקוה".
לזכר הנופלים הוקמו שתי אנדרטאות: הראשונה הוקמה והוצבה בחצר בניין המועצה, לימים העירייה. ואחר כך הוצבה במרכז רח' חיים עוזר, מול בניין העירייה.
אנדרטה נוספת הוקמה במקום בו נפלו החללים ושימשה מקום כינוס מדי שנה בכ"ז בניסן. ליטמים עם הקמת גן-העצמאות, הועברה לגן.